היינו פעם בגן כזה. ליבנו צבט. לפעמים ילדים אמרו דברים איומים לבתנו האהובה, לשמחתנו, היה בה משהו שלא קלט את עומק הרוע. דברים שברורים לנו ההורים בקודים חברתיים, לפעמים כלל לא פוגעים בילדים. בסוף החלטנו להעביר אותה גן, והילדה פרחה והפכה לאהובה ומאושרת.
אבל, לא בטוח שזה המצב אצלכם. יכול להיות סתם חבלי לידה של מעבר. בהחלט צריך להיות עם יד על הדופק, אבל יכול להיות שלא מדובר במשהו קיצוני, שהרי אם נכנס לגן חדש רק לפני חודש, אז נכנס בעצם באמצע השנה? לילדים קשה לקבל שינויים והדינמיקה החברתית כבר נוצרה. לא צריך להלחץ, בוודאי לא בגיל כזה. צריך לתת לו את הזמן שלו להתרגל, להזמין אולי באופן יזום חברים, אבל לא בעומס, אולי לדבר עם הגננת שאם היא בעלת ניסיון היא תוכל לומר. אחרי שהעברנו גן הייתי כל כך לחוצה מהכשלון, שהגננת החדשה הרגיעה אותי ואמרה לי שהבעיה אצלי ולא אצל הילדה ושהכל בסדר. אני בעד לתת לילדים זמן להיות עם עצמם. אצלינו כבר עברה חצי שנה במסגרת החדשה, ועדיין רוצה בעיקר לפגוש אחר הצהרים ילדים מהגן הקודם. בהצלחה.
|
תוכן התגובה:
|
