הרבה פעמים המידע של הקטנים מאד חלקי. אני מכירה על שלי, שתמיד לא שיחקו עם אף אחד. ואין להם חברים. זה אם שואלים אותם כך, כמו ששאלת. לעומת זאת, אם שואלים מה עשו בהפסקות/חצר/מפגשים, עם מי שיחקו תופסת/כדורגל/יצירה/חבל וכו', לפתע נראה שלא ממש לבד ולא ממש ללא חברים. וכשמדברים עם המורים/גננות, מקבלים השלמה לתמונה. אינני אומרת שהכל ורוד תמיד, ותמיד יש לשתף את הגננות בתחושות שלך. גם אולי קבלי היבט נוסף וגם הגננת תהיה ערה יותר למשחק החברתי שלו. בכל מקרה, לא היתי עושה מזה עניין, בטח לא בוכה. מקסימום, ואולי זה הדבר היחיד, שואלת את הגננות ומבקשת את תתשומת לבן ומעורבותן.
|
תוכן התגובה:
|