|
26/1/2011 11:16
|
ריש
|
מאת:
|
|
אני מבינה שאני במיעוט :) ואשמח אם דרורית או רות יקראו ויחוו את דעתן
|
כותרת:
|
ועדיין הסיבות העיקריות להשארות עם טיטול, כפי שאתן הצגתן את זה, זו נוחות של המבוגרים.
וברצינות, גמילה מציצי בגיל שנה + היא קשה יותר כי יש משהו מאוד נוח במזון זמין ומהיר לילד (וההחלטה נדחיתה אצלינו מטעמי עצלות נטו, כי לקום ולהכין קערת דייסת קוואקר זה הרבה יותר מאמץ, בעיקר אם זה קורה ב4-5 בבוקר), כך גם בנושא הטיטול - איזה מסר אנחנו מעבירות לילדים שלנו לגבי מסוגלותם ובגרותם כשהם בערב "לובשים" את הטיטול או התחטול הזה? אני מודה שעם הראשון היה לי קשה עם הרעיון שהוא יקום רטוב ושלב הביניים נמשך עד גיל 3 בערך (כשהוא נגמל היום בגיל שנתיים וחצי בערך). עם השני הגמילה עברה קשה יותר מסיבות סביבתיות (והגיוניות לגמרי), אבל כשהחלטנו שעכשיו נגמלים - הטיטולים נאספו בשקית גדולה ונעלמו מן הבית, יחד עם מסר ברור מאוד שעכשיו אתה גדול ואנחנו סומכים עליך שאתה יכול. זה לא שלא היו פספוסים - היו גם היו, והם היו מתישים ורייחניים ומתסכלים מאוד, אבל זה חלק מהתפקיד שלנו כמבוגרים, לעזור להם לגדול, וכמה שזה מבעאס אותנו להחליף 2-3 בשבוע מצעים שיש להם "ריח נרקיסים" לא צריך לענין את הילד שלנו. מזל שלא צריך לרדת לגדת הנהר לשטוף אותם, כולה להפעיל מכונת כביסה! אני בהחלט יכולה לבחון את ההבדלים בין הגמילה של האחד מול השני, ובראיה כזו להמליץ לתת לילדים אפשרות לגדול, להתבגר ולהיות אחראים על הצרכים הבסיסיים שלהם שכוללים חווי כשהם רעבים, צמאים או צריכים לשירותים. ברור לי שלא אשכנע אף אחת, אבל חשוב לי לומר כדי שיהיו כאלה שינסו לבחור בדרך הזו ויוכלו לראות את היתרונות ולא רק את הקשיים (הראשוניים והמוגבלים מאוד בזמן).
|
תוכן התגובה:
|
תגובות נוספות
|