18/3/2011 15:10
|
תמרה
|
מאת:
|
אני לא באמת יודעת מה נכון ורק יכולה לשתף אותך במחשבות שיש לי כשאני קוראת
|
כותרת:
|
לפעמים החיים מחליטים או מכוונים אותך למקום אחר ממה שתכננת. כמו שקרה כאן. ולא פעם שווה לזרום עם המציאות שנוצרה. את מתארת מצב שלבנך יש את היכולת הנפשית להתמודד עם לא להיבחר ונראה שלך יש את היכולת "לנחם" ולהעצים אותו גם אם לא יבחר. הילד כבר בכל זאת בכתה ב' - ילד בן 8. יש לו זכות לחיות את חייו עד גבול מסויים בעצמו:) על הפרק משהוא שהוא כן משמעותי להתנהלות שלו ולקיום שלו. אם הוא כן יאובחן מחונן, אם כן יוצעו לו אפשרויות. ולא יודעת אם ראוי שאת תמנעי זאת ממנו כשהוא בפירוש מביע מוטיבציה. אם יצא שהוא לא מחונן ואף לא מצטיין לא קרה כלום. במצב דברים כמו שאת מתארת אני חושבת שהייתי לוקחת הימור ומאפשרת לו את ההתנסות. הוא כבר רחוק מידי בהכרה שיש תופעה שקוראים לה מחונן ולא תוכלי למנוע ממנו לדעת עליה על ידי כך שתסתירי ממנו כי עובדה זה לא הלך. תיוק מחונן - עדיף מתיוק של הפרעת קשב לא? ושוב - לא עניין של תיוק אלא של איבחון של מצב יחסי ועדיף לתת מענה לילד כזה גם אם לא רק בתחום האינטלקטואלי. היה כדאי לסאלי להגיב - היא טובה בעניינים האלו :) תמרה
|
תוכן התגובה:
|
תגובות נוספות
|