14/11/2011 16:07
|
סוי
|
מאת:
|
חני המדווחת יקרה,
|
כותרת:
|
אולי אכן זה לא נושא הדיון, אך כיוון שנדמה שנושא הדיון מוצה, אני מרשה לעצמי. קודם כל גם אני סולדת מהתגובה של איכסה האנונימית, והרי גם אם יש מה לומר יש דרך וצורה. אבל אני מודה ומתוודה (ולקח לי זמן להחליט להתוודות כאן) שגם אני כשקראתי את הודעתך אתמול (את הרי יודעת שאני קוראת בשקיקה כל הודעה שלך), עניין ה"בוסית" קפץ לי לעיניים יותר מכל מה שכתבת. את אומרת שילדים רוצים לחקות את הוריהם, נהדר, אבל לא כתבת שהיא רוצה להיות עורכת דין מצליחה, אלא היא רוצה דווקא את חלק ה"בוסיות". ומעניין אותי האם שאלת את עצמך האם זה סביר שילדה בת 7 (או 8, אני רק זוכרת שהיא בכיתה ב' כמו ביתי הקטנה) זה מה שהיא תרצה? עד כדי להיות מאויימת מהאפשרות שזה לא יקרה? והאם אינך תוהה לאן נעלם השלב התמים הזה שבו ילדה רוצה להיות קוסמת או ציירת או זמרת או טייסת או בעלת חוות סוסים או מאלפת כלבים או עובדת בחנות צעצועים (סתם דוגמאות מהבית שלי) או מה שזה לא יהיה שיש לו צבע וצליל וארומה של פנטזיה, לפני שגדלים ומתפקחים והופכים להיות עובדי משרדים? ומובן שכל זה מתקשר לי לדיון החוברות... ולא, אני לא מאויימת על ידי נשים מצליחות. אני מעריצה נשים שמצליחות יותר ממני, ובעצמי גם אין לי על מה להתלונן. אבל לא מדובר כאן על אישה אלא על ילדה קטנה.
|
תוכן התגובה:
|
תגובות נוספות
|