|
20/12/2012 21:45
|
איריס ש'
|
מאת:
|
|
מה שאת אומרת מחזק עוד יותר את הצורך בייעוץ
|
כותרת:
|
מה שאת למעשה טוענת זה שהיתה ביניכם הפרדה רכושית שזו טענה לא פשוטה מבחינה משפטית (כעיקרון אם אין ביניכם הסכם על כוונה להפרדה החוק קובע שיתוף), או שלפחות במקרה המסוים הזה היתה כוונה שהוא יקנה את הרכב מ"כספו בלבד". לא זו בלבד שהכוונה שהוא ישלם לבד, אלא שהרכב יהיה של שניכם. האם זה הגיוני? האם זה מה שאת אומרת? האם את יכולה להוכיח את זה? אם את טוענת שהיתה ביניכם הפרדה רכושית - האם זה לטובתך לטעון את זה?
בכל אופן אלא אם כן את יכולה לטעון ולהוכיח משפטית שזה מה שהיה המצב, מחצית מהחוב הזה הוא משותף ואת חייבת לשלם אותו בכל מקרה, בין אם את רוצה את הרכב ובין אם לא. זה כמובן אומר שכל שאר הרכוש שנצבר במהלך הנישואין (ונמצא בחשבון הבנק הנפרד שלו כולל זכויות פנסיה, אופציות וכו') הוא גם שלך. (זה נכון בכל מקרה אלא אם כן היה ביניכם הסכם על הפרדה רכושית, מה שלא נשמע לי)
במקרה הזה חצי מהרכב שלך. אם את רוצה לקנות את החצי השני או לא זה תלוי בך.
זה הגיוני שהסכום הזה הוא השווי של הרכב כי את קונה את הרכב.... אלא אם כן יש עוד סכומים ששולמו, ואז יש פה משהו מוזר ברמת הסכם הליסינג.
כמו שאמרתי, נשמע לי שאת חייבת חייבת ייעוץ. לשבת עם עו"ד עם כל נתוני הרכוש וכל ההסדרים ושיעשו לך סדר. אח"כ תחליטי האם ועל מה כדאי לך לנהל מו"מ או לריב אם בכלל. אבל זאת מתוך הבנה מה מצבך המשפטי. אולי מגיעים לך דברים שאת לא יודעת? ואולי מה שהוא מציע לך הגיוני ונכון - גם זה חשוב לדעת כדי לא לריב סתם...
לגבי ההודעה על הילדים. לא יודעת. בן 10 הוא גדול. לדבר על מעבר דירה ובשניה האחרונה להגיד: אבא לא עובר איתנו, נשמע לי כמו משהו שהוא ירגיש מאד מרומה ויאבד אמון. לא רואה יתרון גדול מזה שהם מרויחים שהוא עדיין אתכם בדירה. לא חושבת שיהיה להם קל יותר להתרגל להעדר שלו בדירה חדשה. אני בטוחה שחוסר הוודאות וההבנה של מה קורה הורג אותם ונראה לי שכל וודאות יותר טובה.
למעשה מה שאת טוענת זה שלפחות לגבי המקרה המסוים הזה לא היה ביניכם שיתוף רכושי והכוונה היתה שהוא יקנה את הרכב מכספו בלבד. זה לא פשוט לטעון את זה אבל הבעיה המרכזית במקרה הזה היא - תראי, יש 3 אפשרויות:
1. את מסכימה שקיימתם שיתוף רכושי. במקרה זה בכל מקרה את צריכה לשלם 30,000 שזה המחצית שלך בחוב שלכם וחצי מהרכב שלך. אם את רוצה אותו את צריכה לשלם בנוסף את מחצית שוויו כדי לרכוש את החצי שהוא לא שלך. אם את לא רוצה את הרכב כי את לא חושבת שזה כדאי את לא חייבת לקנות את החצי שלו.
2.את מסכימה או לא מסכימה שהיה ביניכם שיתוף רכושי אבל טוענת שבמקרה הספציפי הזה הית טוענת שלא היה ביניכם שיתוף רכושי. במקרה זה יש שתי אפשרויות משנה
מה שאת למעשה אומרת זה שהוא קנה את הרכב מ"כספו" מתוך שהכוונה שהוא יהיה בבעלות שניכם. זה הגיוני?
לפי מה שאני מבינה הוא לא מבקש ממך "החזר" על סכומים שהוא שילם, אלא להחתחלק איתו בחוב שנשאר. אלא אם כן את טוענת מה שאמרתי למעלה, זה נשמע הגיוני.
את ה-30,000 את משלמת כדי לרכוש את החלק שלך ברכב. את זה את בכל מקרה
אני לא מבינה בהסכמי ליסינג. לפי מה שאת אומרת מה שהוא שילם+ מחצית ממה שהרכב עלה קרוב לשווי שלו. זה לא נשמע הגיוני אבל אם זה נכון אין לך שום סיבה לקנות ממנו את החלק שלך באוטו. הבעיה היא שבכל מקרה את החובות שלכם על האוטו תצטרכו לשלם ולהתחלק בהםאם יש לכם חוב משותף (ואם הרכב הוא של שניכם החוב גם משותף) תצטרכו לשלם אותו ולא מבינה איך זה יכול להיות שמחצית ממה שהרכב עלה קרוב לשווי שלו. אבל אם זה נכון - למה לך לקנות את חלקו ברכב בסכום כזה? אין לך שום מחויבות
|
תוכן התגובה:
|
תגובות נוספות
|
