|
31/7/2002 00:26
|
רותי קרני הורוביץ
|
מאת:
|
|
חייבת לגלות שקצת נדחפתי לנירה היום לנשמה בטלפון
|
כותרת:
|
כך שמה שנראה כהתעלמות פושעת עלול להטעות. לא שאני יודעת משהו ולא מגלה. ה'לידה בשידור חי' היה טוב לזמנו. אך לתהליך חיים משלו, והיולדת מחויבת לאותנטיות, מתנצלת אם ההגדרה לא חלקה. ועוד הבהרונת לגבי הציטוט המטורף ומנותק מהקשר לכאורה בהודעתי מעלה (אנדרסן ובנות האויר). מדובר בהקשר ספציפי משיחה טלפונית שקדמה להודעה. מצטרפת לחושבות חזק בשביל נירה, כל אחת בנתיבי אמונתה. ממליצה, מהיכרותי השטחית יחסית למה שעוד יושג, את עולם הדמיון המודרך, להתמקד בתוצאה, ולא בתהליך. להבהרה - גם צוואר רחם רך ופתוח הוא תוצאה. כמו גם מצח קורן שלאחר לידה, תינוק מחובר בחבל טבור מונח על חזה של האם, כל דבר שהוא, והאותנטיות מסמנת את השוליים.
|
תוכן התגובה:
|
תגובות נוספות
|