19/8/2002 22:12
|
אילנה
|
מאת:
|
אוסנת היקרה ( ברחה לי ההודעה הקודמת)
|
כותרת:
|
קראתי את סיפורך! ושוב נידהמתי איך תהליך יפה כל כך הופך באדיבות בית החולים לסיוט. ואני תוהה מהקריאה בפורום איך זה שיש כל כך הרבה סיפורים כאלה . זה הזכיר לי את הלידה השניה שלי ואת העובדה שגם אני לא סמכתי על עצמי וכל הגוף. אחרי הלידה שהיתה בואקום חשתי כאבי תופת בתפרים . כל הזמן אמרו לי שככה זה . הלכתי לבדיקה אצל רופא והוא אישר שהכל בסדר . ולי היתה ידיעהפנימית שמשהו לא תקין . רק לפני שבועים בלידה שלישית שהיתה לידת בית נפלאה ומתקנת (_ של נס שתיעדתי כאן ) המיילדת אמרה לי שתפרו אותי בלידה קודמת יותר מידי כלומר איזור שהיה צריך להיות פתוח. בלידה האחרונה התפר נפתח. וכך ללא תפרים חדשים אבל עם אחד פתוח בכל זאת היתה תזכורת קטנה להיסטוריה . אני רואה חשיבות אדירה בכתיבה של לידה ובמיוחד טראומתית. רק עכשיו לאחר שעברתי חוייה מתקנת העזתי לכתוב את הלידות הקודמות( עוד לא פרסמתי - ) תודה על השיתוף ומי יתן כי החוייה הכואבת תרפא לחלוטין . בברכה אילנה
|
תוכן התגובה:
|
תגובות נוספות
|