נירה יקרה, את עבורי ההוכחה שאפשר גם אחרת, אני כל כך מאושרת, שלידתך החזירה לך את האמון בגופך, שמחה על שעשית שלום עם עצמך – תודה.
איריסי שלי – אוהבת אותך בחזרה!
יעל יקרה, את אינך חלשה במילים כלל וכלל. שואבת הרבה כוח ממילותייך, תודה אהובה.
נועה, אני שמחה שבחרתי לתת את הסיפור שלי לכן – בנות השבט ועוד יותר שמחה שבחרתן אתן להיות איתי סביב מדורת השבט. ואת צודקת יקירה, זה משחרר, מנקה ומקל.
עדי, תודה לך על מילותייך, הן נגעו לליבי מאוד. מקווה שתוכלי גם את לעשות שלום עם לידתך, שתפי את בנות השבט – מומלץ...
עידית, שולחת לך חיבוק גדול וחם בחזרה, יודעת איזו כברת דרך עשית וגאה בך עד מאוד!
שרי, אני אסירת תודה על השבט הזה ועל שנפלה בחלקי הזכות להיות חלק ממנו, תודה גם לך.
זהר נפלאה שלי – תודה לך בחזרה אהובה.
ולמרב ב., חגית, אלכס, שרה, לירון, אילנה וליאתי – תודה, תודה, תודה. חיממתן את ליבי עד מאוד.
ולך רותי יקרה, הותרת אותי ללא מילים, כמעט... נפגשנו רק בחטף, אך איזו אבחנה, שתהיי לי בריאה... מרגישה עירומה בפנייך, במובן הכי טוב של המילה. נגעת בדיוק בסתירה של חיי, אף אחד לא מאמין, שלי יכול לכאוב... תמיד הייתי המוצלחת, היפה, המחוזרת, הנחשקת – אז באמת איך יכול להיות שכואב לה? "תאספי את עצמך" – משפט שחוזר כחוט השני בחיי, את שיש לה הכל, אין לך זכות לכאוב, להתאבל. חיזרי לחייך המושלמים והניחי לנו. אני מודה לך ולכולכן על הזכות שנתתן לי להיות עירומה ויחד עם זאת כה מוגנת ועטופה. מילים לא יוכלו לתאר את תחושותיי היום, אולי הולכת על אוויר... אני מרגישה קלה יותר, שלמה יותר. אנצור את מילותייכן על לוח ליבי לתמיד, את זה אף אחד לא יוכל לקחת ממני.
ולסיום כמה מילים מהשיר של ירדן בר-כוכבא שנגעו לליבי: "הנה הם באים ימים של שקט אחרי הרעש הגדול והנורא אפשר לנוח קצת על המרפסת ולאסוף את שברי הסערה"
זה מה שאני עושה בימים אלו, יושבת בערב במרפסת ביתי עם בעלי היקר, שבלעדיו הכל היה נראה אחרת וטווה רקמה חדשה לשזור בזו הישנה. תודה לכן יקרות אסנת
|
תוכן התגובה:
|