פורום השבוע אינדקס אופנה יוגה גברים וצירים היום שאחרי הצילו צירים תזונה מאמרים חדשות ראשי

28/9/2002 13:37 אסנת ש. מאת: אח, זהר יקירה, המיטיבה כל כך לכתוב… כמה מילים לכלבובה וים של הגיגים (ארוך) כותרת: קראתי בהנאה גדולה את קורותייכם עם בן החלב בספרד. כל הכבוד לך יקירה, על השלווה, הזרימה והאומץ לעשות מה שבדרך-כלל הורים ראשונים לא מעיזים… ולחלק השני לא סיפורך, מסכימה עם כל מילה. כל כך הרבה נאמר ונכתב על הריון ולידה וכל כך מעט נאמר על היום שאחרי. אני זוכרת את עצמי, אמא בפעם הראשונה בגיל 28, כביכול בשלה ומוכנה ואיזו הפתעה נכונה לי… בכורי אכן היה התינוק המושלם, אבל זכורה לי תחושת חוסר האונים ובעיקר התחושה של: "למה לא סיפרו לי?" איפה היו כל חברותי הטובות, למה אף אחד לא מספר שזה כל כך לא קל. אני יודעת שדובר פה רבות על קשר השתיקה, אבל משום מה נראה לי, שרוב הנשים עדיין מתקשות להגיד ואפילו להודות בפני עצמן שלא קל להן. נדמה לי שאנשים מצפים, בשואלם אמא טרייה מה שלומה, לקבל את התשובה המושלמת והקלה לעיכול: הכל נפלא, האושר בהתגלמותו, אני מסתדרת נפלא והתינוק שלי מלאך. אז יקירות שלי, אמהות והריוניות – אל תתביישו, רפדו את עצמכן היטב, אם זו אמא או חברה , תדאגו שלא תהיו לבד. לי, לאושרי הגדול, היה את אמא שלי הנפלאה והתומכת, שליוותה אותי יום-יום, אפשרה לי לישון, להתקלח, ללכת לשירותים כמו שצריך… וכמובן בן זוגי היקר לי מכל, שחוץ מלהניק – עשה הכל. את תחושת "ההפתעה" אף אחד לא יכול היה לרפד לי, אבל לפחות קיבלתי המון עזרה, הוקפתי באנשים אוהבים ותומכים שהקלו על תחילתו של מסע מופלא זה, שאין שני לו. לידתו של בכורי הייתה קשה וטראומטית ואת סיפורה פרסמתי כאן לא מזמן, אני זוכרת את הרצון להיות אמא מושלמת, סופר-וומן, להרים ראש ולהמשיך קדימה למרות הקשיים, התעקשתי על ההנקה ולא וויתרתי, חצי שנה לא יכולתי לשבת כמו בן-אדם אבל לא וויתרתי, לא הרשתי לעצמי להתפרק, הייתה לי תחושה שחייבים להיות חזקים כל הזמן. היום אני יודעת שאפשר גם קצת ליפול, קצת להתפרק ושום דבר לא קורה, אם את מוקפת באנשים אוהבים, שנמצאים שם כדי לעזור לך ולא על מנת להעביר ביקורת ולרפות את ידייך, אלא הם פשוט שם בשבילך, אז הכל אפשרי. אני לאחר כל אחת מליידותי דאגתי לרפד את עצמי, אני יודעת היום שאחרת הייתי יוצאת מדעתי… כלבובה יקרה, קראתי את דברייך וחשתי עצב גדול, אני באמת מקווה שבפעם הבאה תדעי ותדאגי לרפד לך את הקן היטב ותהיי מוקפת באנשים תומכים וקשובים שבאמת רוצים את טובתך ואושרך. אני יכולה לספר לך, שאני תמיד מפנה את עצמי מכל ענייני (ושלושת ילדי…) אם אחת מחברותי, אחרי לידה, זקוקה לעזרה, אני יודעת כמה זה היה חשוב לי. התחלתי לכתוב את תגובתי לפני שקראתי את המשך הדיון אז אני מרגישה שיוצא לי קצת מבולבל, סילחו לי… ולזהר, אני יכולה להבין על מה את מדברת, מסיפורים של חברות ומיחסי שלי עם חמותי, אבל לגבי אמא שלי יש לי רק דברים טובים לומר, היא הייתה בביתי שעות רבות, עזרה, טיפלה, אבל נוכחותה לא העיקה, היא ידעה לתת לי את המרחב שלי וכיבדה אותי ואת רצונותיי. לאחר לידתי השנייה כתבתי לה את רגשותיי, אולי יום אחד אכתוב אותם גם פה. אני בורכתי ואני אסירת תודה. ועוד מילה קטנה לך זהר, תודה שהעלת את מחשבותייך על הכתב ונתת לכולנו הזדמנות לשפוך את מה שעל ליבינו. נשיקות אוסי תוכן התגובה: תגובות נוספות 27/9/2002  16:58 ומתפרצת לעצמי עם הודעה לאסתית - בואי נדבר על זה בכל זאת, מה את אומרת ? המייל שלי מצ"ב. מחכה לשמוע ממך. (ל"ת) - זהר 27/9/2002  18:35 אולה זהר יקרה, אהבתי כל מילה (ל"ת) - רותי קרני הורוביץ 27/9/2002  20:39 זהר, את מזכירה לי כמה אני מתגעגעת אליך, - תמי 27/9/2002  20:40 מצטרפת לתשואות, הריוניות - חובה לקרוא, כל מילה זהב - דיאנה 27/9/2002  22:10 זהר - הקול השפוי, העמוק והמכבד שביננו - יסמין 27/9/2002  22:59 מצטרפת לכל האהובות במחמאות לזהר (ל"ת) - ענבל ל 27/9/2002  23:10 זוהר, כולי הזדהות... - שירי 28/9/2002  00:11 אחחחחחח.......... זהר יקירתי....מצטרפת למחיאות הכפיים. רותי - להלאים ומיד למדור 'השיבה הביתה'! (לת) - פולינה 28/9/2002  01:14 זהר - מקסים , אבל יש גם צד שני... - שרי 28/9/2002  08:30 כבר מזמן תיכננתי לכתוב על טראומת "לאחר הלידה" שלי - כלבובה 28/9/2002  09:57 כלבובה יקרה, אין לי מילים חכמות לומר לך - שפירית 28/9/2002  10:04 תודה לזהר ולכלבובה - סאלוש 28/9/2002  10:16 החלק הקשה ,אבל בלתי נמנע........ - טלי ר 28/9/2002  10:50 אוי כלבובה יקירה זה בדיוק זה - איך הן היו באות ומסתובבות בין הרגליים - זהר 28/9/2002  11:15 זהר - את כל כך צודקת - כלבובה 28/9/2002  11:23 יש לי באינטואיציה ואני לא יודעת למה - הגר 28/9/2002  11:23 זהרי- נשיקות, ושרי- - לירון 28/9/2002  11:23 זהרי- נשיקות, ושרי- - לירון 28/9/2002  11:26 לא תמיד זה כך - תיתי 28/9/2002  11:39 זהר - סיפור איקאה - תמי.ד. 28/9/2002  14:28 אוסי אהובה, למי אם לא לך מגיעה אמא שהיא ברכה גדולה... ברור שלכל אחת "מגיע" אבל את בשבילי משהו מיוחד. ולהגר - זהר 28/9/2002  14:35 בהמשך לפולינה ובשיא הענווה - רותי, אם תרצי אני בלי בעיה מסגננת ומרחיבה היריעה, למען יראו וייראו... (ל"ת) - זהר 28/9/2002  14:53 לאסנת, אחת הסיבות לקשר השתיקה - כלבובה 28/9/2002  18:39 פונקציה של תינוק... אהבתי :) (ל"ת) - סאלוש 28/9/2002  19:18 רק להוסיף בנושא ריפוד הקן: אותי אמא שלי שלחה לפסיכולוג כי "לא יתכן שתבכי אחרי הלידה! משהו לא בסדר!" (ל"ת) - שרון-ש 28/9/2002  20:33 וואו בנות... כל הדיון הזה - 'גזור ושמור' אחד ענק. (ל"ת) - פולינה 28/9/2002  21:22 באמת דיון מדהים, - אנט 28/9/2002  21:53 נכון כלבובה, אף אחת מאיתנו לא רוצה להיות "משביתת שמחה" - אסנת ש. 28/9/2002  22:13 וואלה בנות, החזרתן לי נשכחות לתודעתי - איריס גוב 28/9/2002  22:43 מותר לנתץ מיתוסים? - הפעם אנונימית 28/9/2002  22:55 אנונימית, נהדר! איזה כיף לקרוא (ל"ת) - אנט 28/9/2002  22:59 אנונימית יקרה, למה בעילום שם? תפרגני לעצמך - אסנת ש. 28/9/2002  23:30 ואווו איזה דיון מדהים! - ריש הכלה הלא קלה 29/9/2002  01:55 אגזור ואשמור כדבעי - זהר יקרה, סילוופלה! - רותי קרני הורוביץ 29/9/2002  09:05 נעה נולדנו באותו יום - Adi 29/9/2002  12:38 ועוד הערה על קשר השתיקה הכפוי, ולמה אני ממשיכה בו (חוץ מפה) - ורד 29/9/2002  13:08 על תמיכה - נועה ברקת 29/9/2002  14:21 וגם - וואו ריש - זה מה שאימא שלך עשתה? - ורד 29/9/2002  15:50 אין לי מה להוסיף על הדיון המדהים הזה... אבל להגר.... - ליאת 30/9/2002  00:49 ורד, - ריש 30/9/2002  11:46 נהניתי מהדיון וגם... - שרי 3/10/2002  22:50 באיחור מופלג... המון תודה לזהר, איריס ורותי על מילותייכן (ל"ת) - אסנת ש.

כל הזכויות שמורות לאמנות הלידה © יצירת קשר     תקנון ותנאי שימוש