ילדתי בבית בלידה השלישית אחרי 2 לידות בבית חולים ואני מסכימה לחלוטין עם תותשדה בעניין ההתמודדות עם הכאב. הלידה השלישית שלי היתה קלה וקצרה יחסית לקודמותיה ואני משוכנעת שההרגשה הביתית והנוחה שלי תרמה לכך רבות. למעשה עוד לפני הלידה כשדימיינתי לעצמי את תסריט הלידה חשתי התרוממות רוח ובישרתי לכולם , כולל למיילדת, שזו תהיה לידה קצרה ומהירה.מוזר מאד , אך אני עדיין יכולה היום , ממרחק של שנים להזכר בכאב של הלידות הקודמות וממש לחוש אותו שוב. מהלידה השלישית זכורות לי חוויות אחרות שהיו גדולות ועמוקות יותר מהכאב ולמעשה אפשר לומר שבלידה הזו חווית הכאב ממש היתגמדה לעומת כל השאר. בלידת הבית שלי אני זוכרת את הריכוז העצמי שלי, את התנועות ואת ההתנתקות מכל שאר הדברים שקרו בבית. הייתי עם עצמי נטו בלי צורך לארוז, לנסוע ולמצוא חנייה , לענות על שאלות, למלא טפסים, לשאת ולתת עם הצוות הרפואי ולחשוש מהרגע בו ירצו לקחת ממני את התינוק שלי. בתום הלידה פשוט נכנסתי עם התינוק הטרי ועם שאר בני המשפחה למיטה והתפנקתי במיטה שלי, בפוך שלי ,עם הכרית שלי ועם האנשים האהובים עלי. כשקמתי מהמיטה השתמשתי בשרותים שלי ובמקלחת שלי ואכלתי את האוכל האהוב עלי.
אלו הם דברים קטנים אך מבחינתי הם אלו שעשו את ההבדל.
וההבדל היה גדול....
|
תוכן התגובה:
|
