|
23/11/2002 20:44
|
יהודית שריג, פיזיו'
|
מאת:
|
|
תשובתי למירב,
|
כותרת:
|
מירב שלום רב,
מצטערת שפיספתי הבוקר את שאלתך הלגיטימית מאוד. לדעתי אין צורך ביותר מ-10 דקות אימון באותה פעם, כאשר 10 הדקות הללו כוללות את זמן ההתארגנות, ההרפיה של שרירי רצפת האגן והעליה ההדרגתית בקוטר הבלון. למעשה כאשר הכל נמצא במקום ורגוע באמת אין צורך ביותר מדקה וחצי כדי להשיג את האפקט המקסימלי של מתיחת הקולגן (אותו אנו מצפים להגמיש!)
באשר לקוטר האידיאלי הרי שאני חושבת שלעולם אין לעלות מעבר לקוטר המעורר כאב (הגורם לכיווץ הגנתי של השריר ובכך מונע את האפקט הרצוי) וכי אין צורך להיכנס לאמביציות יתר ו/או חרדת ביצוע ודיכאון מחוסר ההתקדמות. יש לזכור כי רק במהלך הלידה מגיע האזור למקסימום פוטנציאל ההגמשה שלו וכי בכל מקרה התנאים עשויים להשתנות, לטוב או לרע, במהלך הלידה - ללא שום קשר למידת גמישותו של הפרינאום!!!
באשר לנזק שעלול הבלון לגרום הרי שלדעתי אם השימוש בו מושכל ומשולב עם חיזוק שרירי רצפת האגן הרי שאין חשש מפני אובדן התכונות הוזיקו-אלסטיות של האלסטין (ברקמת החיבור) והמיוסין (בשריר) שתמיד יחזירו לאזור את מידתו הראשונית , מיד לאחר התרגול ו/או לאחר הלידה. מבחינתי המצב דומה לאדם המאלץ את מפרקי ירכיו להתגמש כך שהוא יוכל לבצע שפגאט...אדם כזה אינו משנה את צורת הליכתו בעקבות יכולתו לבצע שפגאט ויציבות מפרקי ירכיו לא נפגעת מכך למרות שבשני המקרים קיימת נשיאת משקל כנגד כוח הכובד!!!
בתקווה שעניתי על שאלותיך,
ובברכת סוף שבוע נעים,
יהודית.
|
תוכן התגובה:
|
תגובות נוספות
|
