|
29/11/2002 23:20
|
נירה
|
מאת:
|
|
ואני אומרת, תני לעצמך...
|
כותרת:
|
אני מתנצלת מראש אם אני חוזרת על עיצות שאולי ניתנו פה, אין לי זמן לקרוא הכל. קודם כל, עיצה מעשית- הרימי טלפון ליועצת הנקה! כשנאבקתי בעצמי בקרב איתנים מול קשיי הנקה כואבים מנשוא עם ילדתי הבכורה החלטתי להזמין יועצת הנקה. כשהיא נכנסה לחדר דימיתי לראות דמות מלאך עם כנפיים שבא להצילני. פתאום הרגשתי שלא הכל חסר שליטה! שיש מה לעשות! יועצת ההנקה היתה האדם הראשון שאל מול בטחונה ועזרתה יכולתי סוף סוף לפרוץ בבכי ולהשעין לחי רטובה על כתף רחבה. לא יאמן עד כמה עוזרת העובדה שלפתע הדברים מתחילים להסתדר... ופתאום לא כואב יותר... כי הכאב יכול לשבש לגמרי את היכולת שלנו להסתגל לשינוי הענק בחיינו, לקשר עם הילד שלנו, לאמונה שיש בכוחנו! אל תשכחי שהעייפות גם היא קשה,ויכולה להפוך כל מצב בר פיתרון וזמני למדרון חלקלק ומכאיב. ועכשיו אחזור ואומר לך: תני לעצמך... תני לעצמך לכאוב,תני לעצמך ליפול, תני לעצמך להתאבל על מה שהיה ואיננו עוד, תני לעצמך להיות שוב ילדה קטנה וחסרת אונים. את תראי, מתוך הקבלה העצמית הזו, הסליחה העצמית, רק משם תוכלי לראות שזה בסדר, את בדרך הנכונה! ובאותה הדרך תמצאי בהמשך כוחות ותעצומות שלא הכרת בך עד היום! אהבה גדולה מכל רגש! התמסרות וויתור מענג! גדלי לך לאיטך, אמא קרה, קחי את הזמן ובכי בכי הגון. את עוד תצטרכי את המקום החם והמוכר עד כאב הזה, ועוד תחזרי אליו לא פעם. ונסי לתנחם בידיעה שהתקופה הקשה הזו זמנית! קסומה וקשה עד מאוד אבל חולפת, אולי מהר מכפי שאת חושבת. "ניצחונות" קטנים בדרך (כמו, הצלחת ההנקה, ופיתוח הקשר עם הילד שלך)יראו לך שבסופו של כל יום מגיע יום חדש (-: (מצטערת על הפלסף בשעה כזו...אבל זה מכל הלב...)
|
תוכן התגובה:
|
תגובות נוספות
|