|
16/12/2002 10:15
|
אורלי של ליאור
|
מאת:
|
|
מנסה לעזור מנסיוננו...
|
כותרת:
|
ליאור בת שנה וחודש ילדה מאוד עירנית שעוברת תוך שניה ממצב שינה לעירות. גם אני קמה הרבה אבל בזמן האחרון יש שיפור. הרעיון הוא לתת לה להבין שהיא לא "מרויחה" כלום מלקום בלילה. במקרה שלכם לפי מה שאת מספרת שווה לו מאוד להתעורר,לבכות קצת ולקבל חיבוקים ופינוקים ונדנודים. כשאני נגשת לליאור בלילה אני אף פעם לא מוציאה אותה. אני באה,מחבקת,מנשקת (כל זה כשהיא עדיין עומדת בתוך המיטה) ומשכיבה אותה בחזרה. יש לה במיטה בקבוק מים וזה הדבר היחיד שהיא מקבלת. אני מציעה לה-"רוצה מים"? אם היא רוצה היא לוקחת מידי את הבקבוק שותה כמה שלוקים. אני נותנת לה מוצץ,מכסה טוב טוב ואומרת "לילה טוב,לכי לישון. גם אמא עייפה והולכת לישון". אני יודעת שהיא מבינה הכל ולכן חשוב לי שתדע שגם אני הולכת לישון ושהיא "לא מפסידה" שום דבר. (כנ"ל אם היא מתחילה לקרוא לאבא "ששש... אבא ישן") בהתחלה היו לילות שנגשתי עם אותו סדר פעולות כל חצי שעה אבל מה שהכי חשוב כאן זו העקביות. היום היא כבר יודעת שזה מה שקורה כשהיא מתעוררת בלילה ואין שום "קונצים". אני משכיבה בחזרה,מים,מוצץ ולילה טוב ושקט. שמתי לב שאחרי שהיא חולה ו"מוצאת" מהמיטה בלילה לוקח כשבוע להבהיר שחזרנו לשגרה. תנהגי בבטחון ולא בהיסוס. הם מרגישים הכל... תהיי עקבית. תנסי כמה לילות ולא להוציא מהמיטה הוא חייב להבין שבלילה כולם י-ש-נ-י-ם !!! בהצלחה! לילות טובים לכולנו ותספרי אם זה מצליח או משתפר (או שלא...) אורלי.
|
תוכן התגובה:
|
תגובות נוספות
|