|
24/12/2002 16:23
|
אסנת ש.
|
מאת:
|
|
הי שפירית ואלישבע
|
כותרת:
|
בני היה בן שנה ו-11 חודשים שנולדה אחותו, אני דווקא מצאתי כמה ספרים שעזרו לי ובמיוחד לבני.
"ספר הפילפילים" של אלונה פרנקל הוצאת מסדה), "ברלה ברלה אח גדול" של פנינה קז (כתר הוצאה לאור), "אח גדול - אח קטן" של פני דייל (כנרת בית הוצאה לאור), הספר האחרון הוא עם תמונות יפיפיות וטקסט מינימליסטי אך קולע בדיוק לעניין.
אני ניסיתי להעביר לבני שאומנם נולדה לו אחות ואני פחות פנויה אבל הוא עדיין הילד הקטן שלי ואני תמיד פה בשבילו. גם כאשר הנקתי, הוא ישב לידי וסיפרתי לו סיפור או צפינו ביחד בטלוויזיה. ניסיתי לפנות לו ולאחיו הגדול זמן שהוא רק שלהם, כל אחד לבד עם אמא. טיול בחוץ, להרכיב פזל ביחד, משהו שהוא רק שלנו.
לדעתי חשוב להעביר את המסר שהוא לא מסכן, לא קרה לו שום דבר רע, לפעמים אנחנו משליכות עליהם את הקשים והחששות שלנו, אני זוכרת את הקטע שהייתי מסתכלת עליו וחושבת אוי מסכן שלי, לא הספקת להיות התינוק שלי והנה כבר נולדה לך אחות חדשה, אלו הן התחושות שלנו! לא שלהם. מבחינתם זו המציאות, הם לא מכירים שום דבר אחר, אני היום מרגישה שיש ביניהם קשר מיוחד במינו, הם קרובים בגיל, הוא מבין אותה ואת שפתה התינוקית לפעמים יותר טוב מאיתנו.
שיהיה בהצלחה
אסנת
|
תוכן התגובה:
|
תגובות נוספות
|
