אני מסכימה איתך. בתי היקרה היא בת חודשיים וחצי (איך שהזמן רץ), ובהחלט אחד הדברים המעצבנים בהיריון היה שאמרו לי תיהני ההריון כי אח"כ זה רק יותר גרוע. ממש מעודד!!!!!!!!!!! ליהנות "עכשיו", עם הבחילות, ההקאות, הסחרחורות, הבטן שנראית כאילו בלעתי כדורסל? זה בהחלט היה מעצבן (יחד עם העובדה שכל מי שרואה אותך מרגיש חובה למשש לך את הבטן כאילו היא רכוש ציבורי, והעובדה שבסוף ההריון כל אחד בירך אותי לשלום במשפט "את עדיין כאן? עוד לא ילדת?").
ועל הכל יש לי 2 דברים לומר לך: א. בדיעבד, שוכחים הכל, ובאמת תקופת ההריון נראית מופלא, וכבר עכשיו אני מסתכלת בערגה על כל ההריוניות ברחוב. ב. זה לא נעשה יותר גרוע, להיפך!! אפילו כשלא ישנים ומתעסקים כל היום בקקי פיפי, זה כיף!!! וכשהיצור המדהים הזה, שנולד מתוך אהבה מסתכל עלייך בעיניים מעריצות, ואת יודעת שרק עלייך הוא נרגע (טוב, נו גם על אבא), את כל היום רק רוצה לחבק ולנשק את הפיצפון (במקרה שלי, פיצפונת), וזה לא יותר גרוע, אלא רק נפלא.
מצטערת שיצא קצת מבולבל, הירון ולידה נעימים וקלים אמא של ליאור
|
תוכן התגובה:
|