ושומר על המין האנושי מפני כלייה.
כאלו אנחנו האנשים, יכולים להבין את העתיד לבוא, אך לא יכולים לחוש. יכולים לדבר על כאב הצירים אך, לא לשחזר את התחושה, וטוב שכך.
אם היינו מבינים באמת את המשמעות של להיות הורה,
אם היינו חשים את תהפוכות הגוף והנפש ובאמת עומדים על חודה של אחריות, ונתינה, נראה לי כי לא רבים מאיתנו (אם בכלל) היו בוחרים להביא ילדים לעולם.
כן, את צודקת, עם כל הולדת תינוק, נולדים גם ההורים. את כאם לעולם לא תהי שוב כאת שהיית. אין הכוונה כי את מאבדת עצמך, אלא נבראת מחדש לאדם שלם אחר. לא טוב יותר, לא רע יותר, פשוט אחר.
אין הרבה טעם לבכות את שנגמר, רק לברך על החדש. החדש הזה, הפיכתך לאם יש בו כדי להפרותך, בהמון מובנים, שאולי את עדיין לא עומדת על קנקנם.
לעניות דעתי, הולדה והורות, הם המקבילות האנושיות הקרובות ביותר לנס הבריאה. האקט האגואיסטי ביותר בהבאת ילד לעולם טומן בחובו את הפן השני של המטבע באהבה ובנתינה הנדרשת.
לא, קל להפוך לאם, לא קלה הנתינה הזו האולטימטיבית, אך אני מוצאת כי ככל שהויתור על העצמי רב יותר, וכל עוד לא נופלים לבור הרחמים העצמיים, מקבלים את הקשיים בהאהבה ופועלים מתוכה, מתעוררת בי נקודה זוהרת עם חום ואהבה אינסופית המזינה אותי בהמון המון כוחות מחודשים, בדיוק על הסף בו אני מרגישה כי זהו נגמר.
נראה לי כי את בעצמך מגלה את המקור הזה בתוכך, בעזרתו של הקשר המיוחד הנרקם כל יום מחדש בינך ובין לוחם האור שלך.
רוב אושר לך לאישך ולאוריה,
איריס
|
תוכן התגובה:
|
