|
6/2/2003 00:32
|
מירב שרמן
|
מאת:
|
|
עדה מתוקה, אני זוכרת אותך
|
כותרת:
|
ואת הנחישות שלך ליצור משהו שונה מהפעם הקודמת.
קראתי עכשיו את סיפור הלידה שלך (בפעם השניה למעשה), ומדהים אותי לראות כמה התכוננת גם ללידתה של נעמי.
הרגשתי אותך מאוד בכאב שבויתור על כל כך הרבה דברים שרצית.
אני מצטרפת להתפעלות מההכנות ללידה הזו.
טיפ קטן בקשר לאנטומיה של האגן- אין כמו לקחת האגן והבובה בגודל טבעי של שיעורי הכנה ללידה, ופשוט להוליך את התינוק במו ידיך דרך האגן (אפשר לנסות להשיג ממדריכות הכנה ללידה, ואם תרצי-אנסה לעזור לך בכך).
אני מצאתי את עצמי לקראת הלידה השניה "מאוננת" על זה רבות, מעבירה את הבובה לאט דרך האגן, מתבוננת במעבר הבלתי אפשרי הזה (מבחינתי דאז), מתרגשת בוכה ושוב...
חוצמזה, הרשי לי להקשות יקירתי (הרי ביקשת זאת, לא?):
האם השתנה משהו מהותי בדרך שאת מביאה את עצמך ללידה הזו?
כן, ראיתי- פחות במשקל, יותר במרכז...
זה נכון, זה יופי, זה יכול לעזור, אבל הכל נשמע לי מאוד חיצוני.
גם כשאת כותבת על זה שאת במרכז, אני לא שומעת שזה מתוך הכוס שלך שמתמלאת, אלא מתוך מגננה והצבת גבולות לסביבה.
מה אני אומרת? שידע והכנות זה כמו לדאוג שיהיו לך קלפים טובים ביד, אבל בשביל לנצח צריך גם לדעת לשחק.
ו"במשחק" שלנו, האינטואיציה, הגמישות, הרכות והעוצמה הפנימית שאת מביאה ללידה הן בעלות תפקיד משמעותי מאוד.
בלידה הקודמת שלך למשל, יכול להיות שכל התהליך עד שהתאשפזת בבית החולים היה יכול להיות נעים וממלא במקום מתיש ומכאיב.
היכולת לזרום בתוך התהליך ולא לצפות עליו מהצד כשמידי פעם בודקים איזה "ציון" (=פתיחה) נותן לנו הגוף על מאמצינו הרבים- עושה את ההבדל.
תארי לעצמך שביחסי מין היה מן מד כזה שבודק את בשלות הנרתיק לחדירה, כך שב"משחק המקדים" מידי פעם היה מחדיר אותו בן הזוג לבדוק אם כבר הגיע הזמן... נשמע נורא, נכון? מי היתה יכולה להפתח ככה, מצטערת אם הדוגמא בוטה מידי אבל זה אותו גוף נשי שלך ואותו "שחקן ראשי"...
יש כאלו שממש מדברים על לידה כתהליך מיני,
אולי כדאי לאמץ גישה זו ולו רק כדי לאפשר לעצמך סביבה רכה נעימה ותומכת תוך שימת דגש על מה שנכון לך בכל רגע נתון.
מאחלת לך שתעברי את הדרך שאת מייחלת לה.
כהמלצות, אוסיף לרשימה את שרון ניב, שהיא כמדומני מהאזור שלך, יש לה מקום בשם "עבודת אישה".
לא על בסיס הכרות אישית, אך המלצות חמות עליה הגיעו לאוזני ממקורות שונים (יש לי טלפון אם תרצי).
את מוזמנת גם להיות בקשר.
מירב.
|
תוכן התגובה:
|
תגובות נוספות
|
