21/4/2004 19:8
|
סיוון
|
מאת:
|
חויית הלידה הגרועה שלי מבית חולים בני ציון
|
כותרת:
|
שלום, רציתי לחלוק איתכן כמה דברים שקרו לי בלידה שלא כל כך טובים. ילדתי בת מתוקה בבית חולים בני ציון לפני חודשיים. יש לי טעם "מר בפה" ותחושה לא חיובית כשאני נזכרת בבית חולים בני ציון וכל מה שקרה לי שם. כאשר הגעתי לבית חולים עם צירים (לידה ראשונה) נכנסתי לחדר לידה עם פתיחה של 2 ס"מ. ביקשתי להיכנס למקלחת חמה כדי לשכך כאבים. המיילדת אמרה לי שאני לא יכולה לעשות את זה כי אין מים חמים (!!!???). חזרתי לחדר לידה והמשכתי לסבול בשקט. לא הוצע לי שום אלטרנטיבה אחרת (לא מסג', לא לעזור בתנוחה אחרת , כלום). כל הצירים עברתי על המיטה מתפתלת מכאבים (לא לקחתי אפידורל). עכשיו כשאני נזכרת - במשך כל הזמן הזה המיילדת לא חשבה אפילו להודיע לי באיזה שלב אני נמצאת וכמה ס"מ התקדמה הפתיחה שלי. לי לא היה אפילו כוח לשאול אותה כי הייתי עסוקה בלהתמודד עם הכאבים הנוראיים האלה. בעצם כל הזמן ששכבתי שם לא ידעתי באיזה שלב אני נמצאת ואיך הפתיחה שלי. עשהגיע זמן ללחוץ ולהוציא את התינוקת היא לא היתה בחדר. ניחשתי שאני צריכה ללחוץ בגלל תחושת הקקי הנוראית הזאת וצרחתי לבעלי שילך להביא אותה. היא באה והתיישבה מולי. כל פעם שהייתי צריכה ללחוץ - אמרה לי - תלחצי! (כאילו אני לא יודעת!) בזה הסתיים התפקיד שלה מבחינתה. לא אמרה לי להחליף תנוחה, לא כלום! בסופו של דבר לאחר שעה וחצי של הלחצות ובלי שום תוצאה התחננתי שיעשו משהו והיא הלכה לקרוא לרופא . מייד כשהוא נכנס הוא ראה במוניטור שדפוק העובר חלש והכריז "עושים ואקום!". תוך 10 דקות המתוקה שלי היתה בחוץ. לאחר הלידה הייתי שם יומיים. פעם ביום היה ביקור חפוז של רופא שהיה נכנס ובודק איך המרגש, שומע תלונות ועם פרצוף של מנפנף היה הולך. תחושה של חוסר יחס ואי הקשבה. צפיפות נוראית במחלקת יולדות. המים במקלחת בקושי זורמים (זרם חלש מאוד) ולא מספיק חמים. לא מקפידים במיוחד על שעות הביקור, ולכן קשה מאוד לישון בערב יש מלא מבקרים שיושבים עד מאוחר ועושים רעש. זהו בגדול. מי שיש לה שאלות מוזמנת לשאול אותי.
|
תוכן ההודעה:
|
תגובות נוספות
|