פורום השבוע אינדקס אופנה יוגה גברים וצירים היום שאחרי הצילו צירים תזונה מאמרים חדשות ראשי
 
11/2/2001 15:51 ענת - 8/2 מאת:
סיפור הלידה שלי מתאריך 30/1
כותרת:
כבר עשרה ימים שלא נכנסתי לפורום ויש כ"כ הרבה בנות חדשות ואני כבר כמעט לא מכירה אף אחת !
לא נורא נכיר בהמשך.
אז לכולן הנה סיפור הלידה שלי שהתרחשה בבי"ח שיבא בתה"ש, בתאריך 30/1 בשעות הבוקר ובליווי מיילדת פרטית.
לפני שאתחיל אני רק רוצה לציין שכל מי שמפחדת ממה שיבוא בהמשך אני ממליצה בחום להמשיך לקרוא ומאחלת לכולכן לידה כמו שלי !.
אז ככה: במשך היממה שלפני הלידה היו לי מיני הפרשות לא ברורות,
חשדתי שאולי זה הפקק הרירי אבל כפי שלמדתי בקורס הכנה ללידה הוא לא בהכרח מבשר על לידה קרבה, לכן פשוט התעלמתי.
התעוררתי בלילה של ה - 30/1 בשעה 5 בבוקר מכאבים בגב וקצת בבטן.
חשבתי שאני פשוט צריכה ל"התרוקן" אז הלכתי לשרותים וחזרתי שוב לישון.
התעוררתי כשעה מאוחר יותר והרגשתי מין "פלופ" כמו משהו פקע ממני ואח"כ זרימה קטנה למדי, לא תיארתי לעצמי שזו ירידת מים
(לא היה לזה ריח של זרע בכלל!) חשבתי שזה כנראה הפקק הרירי או שוב ההפרשות ההן.
חזרתי למיטה, אבל הפעם כבר לא יכולתי לישון וניסיתי לתזמן את הצירים, הם הגיעו כל 10 דקות בערך.
זה לא היה ממש כמו שעון ולכן חשבתי שהם עדיין לא סדירים.
שלחתי את הבעל לעבודה כרגיל ואמרתי לו שנהיה כבר בקשר יותר מאוחר.
בשעה 8:30 בערך, הכאבים התחילו להתחזק וכבר לא הצלחתי למדוד אותם כי הם פשוט התחילו לבוא אחד אחרי השני,
בלי הפסקה בכלל!
בשלב זה אמא שלי כבר הגיעה ועשתה לי מסז' בגב התחתון - מה שעזר לי פלאים - ואני כל הזמן מנסה למשוך את הזמן ,
כי הרי הבטיחו לי שלידה ראשונה לא יולדים בבית ושכדאי להישאר בבית כמה שרק אפשר.
לקראת השעה 9:15 אמא שלי כבר התחילה להילחץ והחליטה שזהו זה, נוסעים לביה"ח, מקסימום יגידו לנו לחזור יותר מאוחר.
הגענו לביה"ח בשעה 10, חיברו אותי למוניטור, מדדו לחץ דם וחלבון בשתן.
ואני מנסה להיות גיבורה וכל הזמן משננת לי בראש "זה עדיין לא הצירים החזקים באמת ושאני סתם מתפנקת!"
בקיצור, הגיעה המיילדת בדקה אותי, ובישרה על פתיחה של 8 (!!!) ס"מ.
לא ידעתי את נפשי מרוב אושר וגאווה על ששרדתי את החלק הקשה בבית (וזה לא היה כ"כ קשה. באמת) במצב כזה היה ברור לי שאני מוותרת על אפידורל.
הכניסו אותי לחדר לידה בשעה 10:30 והגיע המיילד הפרטי המגבה
(כי המיילדת שבחרתי היתה במשמרת באותו זמן אבל היא עדיין קפצה לראות מה העיניינים איתי)
שבדק אותי והכריז על פתיחה מלאה והתחלת שלב הלחיצות ובשעה 11:30 התינוקת המקסימה שלי כבר היתה בחוץ, מונחת עלי, כ"כ יפה!
לסיכום בנות, לידה ראשונה במשקל 4.035 ק"ג ועם 4 תפרים בלבד ואני אומרת דייני.
היום 10 ימים לאחר הלידה, התפרים כבר נמסו ולא כאבו נורא בכלל, הבטן כבר ירדה כמעט לגמרי
ומתחיל להתרקם לו סיפור אהבה נפלא ביני ובין גלי המתוקה שלי.
בהזדמנות זו אני רוצה להודות לכולכן על התמיכה הנהדרת במהלך ההריון,
על הפורום המדהים שקם פה ועל האתר שתרם לי המון מידע שלא היה לי מאיפה לקבל.
ולבסוף לשני המיילדים שלי, אביבה שלא יכלה להשתתף באופן פעיל כי היתה במשמרת אבל דאגה לי כל הזמן מהרגע שהגעתי לביה"ח ועד עכשיו
ולמשה המיילד המדהים שאין מילים לתאר את גדולתו ומקצועיותו!

להתראות בפורום ובהצלחה לכולן !
ענת.

תוכן ההודעה:


תגובות נוספות
11/2/2001  16:8 מזל טוב!!! - מאיה
11/2/2001  16:12 מזל טוב ענת, גלי וכל המשפחה !!! - ענתי
11/2/2001  16:18 מזל טוב כמה כיף ומעודד - טלי
11/2/2001  16:46 וואוו! סיפור מהאגדות הכי ורודות שלנו. מזל טוב! (ל"ת) - ליא
11/2/2001  16:51 מזל טוב ותהנו מהמתוקה שלכם!!! :-) (ל"ת) - נעמי
11/2/2001  16:53 מזל טוב טוב והמון אושר ! :) - גאיה
11/2/2001  18:36 מזל טוב עם הצטרפותה של גלי והרחבת המשפחה - איריס הדס
11/2/2001  18:53 הלב שלי פועם בחוזקה למקרא סיפורי הלידה - רווית
11/2/2001  19:1 מזל טוב, והלוואי על כולנו (ל"ת) - ליאת
11/2/2001  19:27 מזל טוב ואני ממש שמחה בשבילך שהיתה לך כזו לידה (לת) - דיאנה
11/2/2001  20:48 המון המון מזלטובים!!! ל"ת - מיה
11/2/2001  22:49 הי ענת, מזל טוב - רותי קרני הורוביץ
12/2/2001  8:49 מזל טוב ענת! - טובה קראוזה - דיאטנית קלינית
12/2/2001  15:20 מזל טוב! הלוואי על כולנו לידה ראשונה קצרה כזו. - עינת


   
 

כל הזכויות שמורות לאמנות הלידה © יצירת קשר     תקנון ותנאי שימוש