American Academy of Pediatrics
Policy Statement
Organizational Principles to Guide and Define the Child Health Care System and/or Improve the Health of All Children
Breastfeeding and the Use of Human Milk
האקדמיה האמריקנית לרפואת ילדים
הצהרת מדיניות
עקרונות ארגוניים להנחיה והגדרה של מערכת הבריאות לילדים ו/או לשיפור הבריאות של כל הילדים
חטיבת ההנקה
הנקה והשימוש בחלב אֵם
תקציר
בשנים האחרונות הושגה התקדמות ניכרת בידע המדעי על יתרונות ההנקה, המנגנונים שביסוד היתרונות הללו, והניהול הקליני של ההנקה. הצהרת מדיניות זו על ההנקה מחליפה את ההצהרה משנת 1997 של האקדמיה האמריקנית לרפואת ילדים ומשקפת את הידע החדש ואת הפרסומים התומכים בו. המאמר מסכם את יתרונות ההנקה לתינוק, לאֵם, ולקהילה, ומציג המלצות שינחו את רופאי הילדים וגורמים מקצועיים אחרים ברפואה בסיועם לאמהות בהתחלת ובשמירת ההנקה הן אצל תינוקות שנולדו במועד והן אצל תינוקות בסיכון גבוה. הצהרת המדיניות מתארת דרכים שונות שבהן רופאי הילדים יכולים לקדם, להגן ולתמוך בהנקה לא רק במרפאותיהם אלא גם בבתי החולים, בבתי הספר לרפואה, בקהילה ובמישור הארצי.
[קיצורים: AAP – American Academy of Pediatrics; WIC – Supplemental Nutrition Program of Women, Infants and Children; CMV – cytomegalovirus; G6PD – glucose-6-phosphate dehydrogenase].
מבוא
מחקרים מקיפים המתבססים על שיטות אפידמיולוגיות משופרות וטכניקות מעבדתיות מודרניות מתעדים יתרונות רבים ומשכנעים לתינוקות, לאמהות, למשפחות ולחברה כתוצאה מהנקה ושימוש בחלב אֵם להזנת תינוקות. יתרונות אלה כוללים תועלות בריאותיות, תזונתיות, חיסוניות, התפתחותיות, פסיכולוגיות, חברתיות, כלכליות וסביבתיות. ב-1997 פרסמה האקדמיה האמריקנית לרפואת ילדים (AAP) את הצהרת המדיניות שכותרתה Breastfeeding and the Use of Human Milk (הנקה והשימוש בחלב אֵם). מאז התחוללו התפתחויות משמעותיות במדע וברפואה הקלינית. המסמך המעודכן שלפניכם מצטט מחקרים חדשים משמעותיים על חשיבות ההנקה ומציב עקרונות שינחו רופאי ילדים וגורמים מקצועיים אחרים ברפואה בסיועם לנשים ולילדים בהתחלת ובשמירת ההנקה. המסמך מתאר את הדרכים שבהם יכולים רופאי הילדים להגן, לקדם ולתמוך בהנקה בפרקטיקה הפרטית שלהם, בבתי החולים, בבתי הספר לרפואה ובקהילותיהם, תוך הדגשת התפקיד המרכזי של רופא הילדים בתיאום ניהול ההנקה ובמתן כתובת רפואית לילד. המלצות אלו עולות בקנה אחד עם היעדים והמטרות של תוכנית "אנשים בריאים 2010" (Healthy People 2010), "תוכנית האב לפעולה בעניין ההנקה" (HHS Blueprint for Action on Breastfeeding) של משרד הבריאות בארה"ב, ומסקנות ועדת ההנקה של ארה"ב (Breastfeeding in the United States: A National Agenda).
הצהרה זו מספקת את הבסיס לדיון בסוגיות הקשורות בניהול ההנקה וייצור החלב הנדונות בפרסומים אחרים של האקדמיה האמריקנית לרפואת ילדים, ובכלל זה "מדריך ההנקה החדש לאמהות" (New Mother’s Guide to Breastfeeding) והפרקים העוסקים בהנקה בספר "הנחיות לטיפול ביילודים" (Guidelines for Perinatal Care), "המדריך לתזונת ילדים" (Pediatric Nutrition Handbook) , "הספר האדום" (Red Book), ו"המדריך לרפואת ילדים אקולוגית" (Handbook of Pediatric Environmental Health).
הצורך
יתרונות לבריאות הילד
חלב אֵם הוא ייחודי למין האנושי, וכל תרכובות המזון לתינוקות (תמ"ל) שונות ממנו מהותית, מה שהופך את חלב האֵם לעדיף במובן ייחודי להזנת היילוד. הנקה בלעדית היא מודל ההתייחסות והמודל הנורמטיבי, שמולו יש לבחון כל שיטת הזנה חלופית, בכל הנוגע לגדילה, בריאות, התפתחות, וכל שאר התוצאות בטווח הקצר והארוך. בנוסף, יילודים שנולדו לפני הזמן (פגים) הניזונים מחלב אֵם זוכים ביתרונות משמעותיים מבחינת המערכת החיסונית (host protection) ותוצאות התפתחותיות משופרות בהשוואה לפגים המוזנים בתמ”ל. ממחקרים על פגים ויילודים שנולדו בזמן, תועדו התוצאות הבאות.
מחלות מדבקות
מחקרים בארצות מפותחות ומתפתחות בעולם, ובכלל זה אוכלוסיות מעמד הביניים בארצות מפותחות, מספקים ראיות מוצקות לכך שהזנה בחלב אֵם מפחיתה את השכיחות ו/או את החומרה של שורה ארוכה של מחלות מדבקות, ובהן דלקת קרום המוח חיידקית, אלח דם, 25 שלשולים, דלקות בדרכי הנשימה, 22, 33 דלקת מעי ממיקה (NEC), 20 21 דלקת אוזן תיכונה, 27 דלקת בדרכי השתן, ואלח דם המופיע מאוחר יותר אצל פגים. 17 20 בנוסף, שיעורי תמותת יילודים לאחר לידה בארצות הברית נמוכים ב-21% אצל תינוקות הניזונים מחלב אֵם.
תוצאות אחרות הקשורות בבריאות
מכמה מחקרים עולה כי אצל תינוקות יונקים נמצאה ירידה בשכיחות של תסמונת מוות בעריסה בשנת החיים הראשונה, וירידה בשכיחות של סכרת תלויית-אינסולין (type 1) ושל סכרת שאינה תלויית-אינסולין (type 2), לימפומה, לוקמיה, ומחלת הודג`קינס, משקל יתר ושמֵנוּת (obesity),19 יתר כולסטרול בדם, וקצרת36-39 אצל ילדים גדולים ומבוגרים שינקו, בהשוואה לילדים ומבוגרים שלא ינקו. דרושים מחקרים נוספים בתחום זה.
התפתחות עצבית
ההנקה נקשרה בשיפור קל בביצועים במבחני התפתחות קוגניטיבית.14, 15, הנקה תוך כדי ביצוע הליך מכאיב כגון בדיקת דם בעקב היילוד מספקת לתינוקות שיכוך כאבים.
יתרונות לבריאות האֵם
המחקרים מתארים יתרונות בריאותיים חשובים של ההנקה וייצור החלב גם לאמהות. היתרונות כוללים דימום מופחת לאחר לידה והתכווצות מהירה יותר של הרחם לממדיו הרגילים, המיוחסים לריכוזים מוגברים של אוקסיטוצין, פחות איבוד דם וסתי והגדלת המרווח בין לידות המיוחסים לאל-וסת עקב ייצור חלב (lactational amenorrhea), חזרה מהירה יותר למשקל לפני ההריון, סיכון מופחת לסרטן השד, סיכון מופחת לסרטן השחלות, ואולי גם סיכון מופחת לשברי ירכיים ואוסטיאופורוזיס בגיל הבְּלוּת.
יתרונות לקהילה
נוסף על היתרונות הבריאותיים הספציפיים לתינוקות ולאמהות, תוארו גם תועלות כלכליות, משפחתיות וסביבתיות. תועלות אלו כוללות את הפוטנציאל לצמצום עלויות הבריאות השנתיות בארה"ב בהיקף של 3.6 מיליארד דולר; צמצום עלויות תוכניות בריאות הציבור כגון "תוכנית התזונה המשלימה לנשים, תינוקות וילדים" (WIC); פחות היעדרויות הורים עובדים ומכאן פחות אובדן הכנסה למשפחה; יותר זמן להשקיע בילדים ובעניינים המשפחתיים האחרים כתוצאה מכך שהתינוקות חולים פחות; פחות עומס על הסביבה במונחי פסולת של קופסאות תמ”ל ובקבוקים; ודרישות אנרגיה מופחתות לייצור והפצה של מוצרי הזנה מלאכותיים. חסכונות אלה למדינה ולמשפחות יתקזזו במידה שאינה ידועה כנגד עלויות מוגדלות לשירותי רפואת ילדים וייעוץ הנקה, ביקורים ארוכים יותר במרפאות, ועלויות של משאבות הנקה וציוד נוסף, שאת כולן יש לממן באמצעות תשלומי ביטוח לספקי השירות ולמשפחות.
התוויות-נגד להנקה
אף שההנקה אופטימלית לתינוקות, ישנן נסיבות מסויימות שבהן ההנקה איננה לטובת התינוק. ההנקה אינה מומלצת לתינוקות הסובלים מגלאקטוזמיה (חסר באנזים galactose 1-phosphate uridyltransferase); אמהות החולות בשחפת פעילה שאינה מטופלת או נשאיות הווירוס human T-cell lymphotropic type I or II; אמהות שעוברות טיפול באיזוטופים רדיואקטיביים למטרות אבחון או טיפול או שנחשפו לחומרים רדיואקטיביים (כל עוד החלב מכיל שיירי רדיואקטיביות); אמהות המקבלות חומרים אנטי-מטאבוליטיים או כימותרפיים או מספר מצומצם של תרופות אחרות, כל עוד יש שאריות חומר בחלב; אמהות המשתמשות בסמים; ואמהות הסובלות מנגעי הרפס סימפלקס בשד (התינוק יכול לינוק מהשד האחר אם השד נקי מנגעים). לאמהות הסובלות ממחלות זיהומיות יש לספק מידע מתאים על דרכים למניעת הדבקה.
בארצות הברית מייעצים לאמהות הנגועות בווירוס הכשל החיסוני (HIV) להימנע מלהיניק את תינוקותיהן. באזורים מתפתחים של העולם, בעלי אוכלוסיות בסיכון מוגבר למחלות זיהומיות אחרות ולחוסרים תזונתיים המביאים לשיעורי תמותה גבוהים בתינוקות, ייתכן שסיכוני התמותה הכרוכים בהזנה מלאכותית גוברים על הסיכונים האפשריים של הידבקות ב-HIV. מחקר באפריקה, שפירוטו מופיע בשני דוחות, מצא כי הנקה בלעדית בשלושת עד ששת החודשים הראשונים לאחר הלידה אצל אמהות נגועות ב-HIV לא הגבירה את הסיכון להעברת HIV לתינוק, בעוד שאצל תינוקות שקיבלו הזנה מעורבת (הנקה יחד עם מזונות או חלבים אחרים) התגלה שיעור גבוה יותר של הידבקות ב-HIV בהשוואה לתינוקות שהוזנו בלעדית בתמ”ל. בארצות הברית, נשים שהן נשאיות HIV אינן אמורות להיניק את צאצאיהן. דרושים מחקרים נוספים לפני החלטה על שינוי המלצות המדיניות הנוכחית.
מצבים בריאותיים שאינם מהווים התוויית-נגד להנקה
הוכח שיש אפשרות להיניק במצבים בריאותיים מסויימים. אין התוויית-נגד להנקה אצל תינוקות שנולדו לאמהות שנמצאו בעלות אנטיגן חיובי לצהבת מסוג B,111 אמהות הנגועות בווירוס צהבת C (שיש להן נוגדנים לווירוס צהבת C, או שנמצא בדמן RNA חיובי לצהבת C),111 אמהות הסובלות ממחלות חום (אלא אם הסיבה לחום היא אחת מהתוויות הנגד שפורטו בסעיף הקודם), אמהות שנחשפו לחומרים כימיים סביבתיים ברמה נמוכה, ואמהות שהן נשאיות ציטומגלווירוס ויש להן סירו-חיובי (seropositive) ל-CMV (כלומר שיש להן נוגדנים, אך לא חלו לאחרונה) כשהתינוק נולד במועד.111 החלטה לגבי הנקת תינוקות במשקל לידה נמוך מאוד (פחות מ-1,500 גרם) על-ידי אמהות שידוע שהן סירו-חיובי ל-CMV צריכה להתקבל מתוך שיקול היתרונות הפוטנציאליים של חלב אֵם לעומת הסיכון שבהדבקת התינוק ב-CMV. הקפאה ופיסטור יכולים להפחית משמעותית את המטען הנגיפי של CMV בחלב.
עישון טבק אצל אמהות אינו התוויית-נגד להנקה, אבל הצוות המטפל צריך לייעץ לכל האמהות המשתמשות בטבק להימנע מעישון בתוך הבית ולעשות כל מאמץ לגמול את עצמן מטבק מהר ככל האפשר.110
אמהות מיניקות צריכות להימנע משימוש במשקאות אלכוהוליים, משום שהאלכוהול מתרכז בחלב והשימוש בו עלול לעכב את ייצור החלב. כוסית קטנה אחת של משקה אלכוהולי באירועים חגיגיים מזדמנים מקובלת, אבל יש להימנע מהנקה למשך שעתיים אחרי שתייתה.
ברוב היילודים עם צהבת ויתר בילירובין בדם אפשר וצריך להמשיך בהנקה ללא הפרעה. במקרים נדירים של יתר בילירובין חמור בדם, מתעורר לפעמים צורך להפסיק את ההנקה באופן זמני לתקופה קצרה.
האתגר
הנתונים מלמדים כי שיעורי התחלת ההנקה ומשך ההנקה בארצות הברית עדיין נמוכים בהרבה מן היעדים שהוצבו בתוכנית Healthy People 2010 (ראו טבלה 1).4 זאת ועוד, רבות מן האמהות שנספרו כמיניקות השלימו את תזונת תינוקותיהם בתמ"ל במהלך ששת החודשים הראשונים לחיי התינוק.5 אף ששיעורי התחלת ההנקה עלו בהתמדה מאז 1990, שיעורי ההתחלה של הנקה בלעדית מעידים על עליה זעירה או שאינם מעידים על עליה כלשהי במהלך אותה תקופה. בדומה לכך, ששה חודשים אחרי הלידה, שיעור התינוקות היונקים בלעדית גדל בקצב אטי בהרבה מזה של תינוקות שמקבלים הזנה מעורבת.125 חטיבת ההנקה באקדמיה האמריקנית לרפואת ילדים, האגודה האמריקנית למיילדות וגניקולוגיה, האקדמיה האמריקנית לרופאי משפחה, האקדמיה לרפואת הנקה, ארגון הבריאות העולמי, קרן הילדים של האומות המאוחדות, וארגוני בריאות רבים נוספים ממליצים על הנקה מלאה ובלעדית למשך ששת החודשים הראשונים לחיים.‡2 הנקה בלעדית מוגדרת כצריכת חלב אֵם בלבד ללא השלמה מכל סוג שהוא (לא מים, לא מיץ, לא חלב שאינו חלב אֵם ולא מזונות כלשהם) פרט לוויטמינים, מינרלים ותרופות. הנקה בלעדית הוּכְחָה כמסַפקת הגנה משופרת נגד מחלות רבות וכמגבירה את הסבירות להמשך ההנקה לפחות למשך שנת החיים הראשונה.
טבלה 1. שיעורי הנקה אצל תינוקות בארצות הברית: הנקה כלשהי (בלעדית)
בפועל: 2001 יעדי תוכנית Healthy People 20104
התחלה125 6 חודשים125 שנה132 התחלה 6 חודשים שנה
כל הנשים 70% (46%) 33% (17%) 18% 75% 50% 25%
שחורות 53% (27%) 22% (11%) 12%
היספניות 73% (36%) 33% (16%) 18%
אסיאתיות אין נתונים אין נתונים אין נתונים
לבנות 72% (53%) 34% (19%) 18%
המכשולים להתחלת הנקה ולהֶמשכהּ כוללים חוסר ידע מספיק לפני הלידה אודות ההנקה ; מדיניות והרגלי עבודה שַבּשָניים בבתי החולים ; התערבות מיותרת בתהליך ההנקה ; שחרור מוקדם מבית החולים בקרב אוכלוסיות מסויימות ; היעדר שגרה מסודרת של טיפול מעקב וביקורי בית של גורמי בריאות אחרי הלידה ; עבודת האֵם (במיוחד בהיעדר אמצעים ותמיכה להנקה במקום העבודה) ; היעדר תמיכה משפחתית וחברתית רחבה ; הצגת ההזנה בבקבוק כנורמה בכלי התקשורת ; קידום מסחרי של תמ"ל באמצעות הפצת אריזות לחלוקה עם השחרור מבית החולים, תלושים לקבלת תמ”ל חינם או במחיר מוזל, ופרסומות מסויימות בטלוויזיה ובכתבי עת כלליים ; מידע מטעה; והיעדר הדרכה ועידוד להנקה מצד גורמי בריאות מוסמכים.135
המלצות להנקה של תינוקות בריאים שנולדו במועד
1. רופאי ילדים ואנשי מקצוע אחרים בתחום הבריאות צריכים להמליץ על חלב אֵם לכל התינוקות שאין לגביהם התוויות-נגד ספציפיות, ולספק להורים מידע מלא ועדכני על יתרונות וטכניקות ההנקה כדי להבטיח שהחלטתם לגבי תזונת התינוק תהיה מושכלת במלואה.
• כאשר הנקה ישירה אינה אפשרית, יש לספק חלב אֵם שאוב. במצבים שיש בהם התוויית-נגד להנקה, יש לשקול אם ההתוויה תהיה זמנית בלבד, ואם כן, לייעץ לאֵם לשאוב את החלב כדי שייצורו יימשך. לפני המלצה להימנע מהנקה או על גמילה מוקדמת יש לשקול את יתרונות ההנקה לעומת הסיכונים שבאי קבלת חלב אֵם.
2. יש לעודד מדיניות ונוהלי עבודה לאחר לידה אשר מייטבים את התחלת ושמירת ההנקה.
• יידוע שני ההורים לפני ואחרי לידת התינוק הוא מרכיב חיוני בהנקה מוצלחת. תמיכה ועידוד מצד האב יכולים לסייע רבות לאֵם בתחילת התהליך ובתקופות שונות בהמשך כשמתעוררות בעיות. מבלי לפגוע בטיפול ההולם באֵם, ראוי לצמצם ולמזער ככל האפשר את כמות התרופות הניתנות לאֵם בלידה, כאשר תרופות אלו עלולות לפגום במידת העֵרָנות של התינוק וביכולת המציצה שלו. יש להימנע מהליכים המשבשים את ההנקה או העלולים לגרום טראומה לתינוק, ובכלל זה שאיבה מיותרת, מוגזמת ונמרצת מדי של חלל הפה, הוושט ודרכי הנשימה על מנת למנוע פגיעה ברירית הלוע והפה העלולה להביא להתנהגות של דחיית האכלה מצד התינוק.
3. תינוקות בריאים יש להניח ולהשאיר במגע ישיר של עור-בעור עם אמהותיהם מיד לאחר הלידה ועד לאחר השלמת ההאכלה הראשונה.
• התינוק הערני והבריא שזה עתה נולד מסוגל `להתלבש` על השד ללא שום סיוע מיוחד במהלך השעה הראשונה אחרי הלידה.156 יש לנגב את התינוק, לרשום ציוני אפגר, לבצע את ההערכה הגופנית הראשונית בזמן שהתינוק נמצא עם אמו. האֵם היא מקור חום מיטבי לתינוק. יש לדחות את השקילה, המדידה, הרחיצה, תקיעת המחטים וזילוף הטיפות בעיניים עד לאחר שההנקה הראשונה הושלמה. תינוקות שהושפעו מתרופות שניתנו לאֵם עשויים להזדקק לעזרה בהתחברות יעילה לשד.156 פרט לנסיבות חריגות, התינוק שזה עתה נולד צריך להישאר עם האֵם במהלך תקופת ההתאוששות כולה.
4. אין לתת שום תוספות (מים, מי סוכר, תמ”ל ונוזלים אחרים) ליילודים יונקים אלא אם ניתנה הוראה מפורשת של רופא בגלל קיום צורך רפואי.148
5. מוטב להימנע משימוש במוצץ בהתחלת ההנקה, ורצוי להשתמש בו רק לאחר שההנקה מבוססת היטב.
• אצל תינוקות מסויימים, שימוש מוקדם במוצץ עלול לשבש התבססות של הרגלי יניקה טובים, בעוד שאצל אחרים זה עשוי להעיד על קיומה של בעיית יניקה המחייבת התערבות.
• המלצה זו אינה מהווה התוויית-נגד לשימוש במוצץ לצורך מציצה שאינה לצורכי הזנה ולגירוי הפה להפעלת רפלקס המציצה אצל פגים ויילודים אחרים המחייבים טיפול מיוחד.
6. במהלך השבועות הראשונים להנקה, יש לעודד אמהות להיניק שמונה עד שתים-עשרה פעמים במהלך עשרים וארבע שעות, ולהציע את השד בכל פעם שהתינוק מראה סימנים מוקדמים של רעב, כגון ערנות מוגברת, פעילות גופנית, תנועות מציצה או חיפוש (rooting).
• בכי הוא סימן מאוחר לרעב. התחלת הנקה מוצלחת מתאפשרת על-ידי שהיה רצופה בצוותא של התינוק במחיצת אמו, ביום ובלילה. האֵם צריכה להציע את שני השדיים בכל הנקה למשך כל זמן שהתינוק נשאר צמוד לשד. בכל הנקה יש להציע לתינוק קודם את השד שממנו ינק בסוף ההנקה הקודמת, כך ששני השדיים יקבלו גירוי וניקוז שווים. בשבועות הראשונים לאחר הלידה, יש להעיר תינוק לא-תובעני ליניקה אם חלפו ארבע שעות מאז התחלת ההאכלה האחרונה.
• אחרי שההנקה מבוססת היטב, תכיפות ההנקות יכולה לרדת לכשמונה פעמים בעשרים וארבע שעות, אבל התינוק עשוי להגביר שוב את התכיפות בתקופות של גדילה מואצת ("קפיצות גדילה") או כשיש צורך בהגדלת כמות החלב.
7. הערכה רשמית של ההנקה, ובכלל זה תצפית בתנוחת האֵם והתינוק, תקינות תפיסת השד על-ידי התינוק (latch) והעברת החלב מן השד אל פי התינוק, צריכה להיעשות על-ידי צוות טיפולי מיומן, לפחות פעמיים ביום ובתיעוד מלא ברשומות בית החולים לכל יום אשפוז אחרי הלידה.
• עידוד האֵם לרשום את המועד והמֶשך של כל הנקה, וכן את תפוקת השתן והצואה של התינוק במהלך הימים הראשונים להנקה בבית החולים ובשבועות הראשונים בבית, מסייע בתהליך הערכת ההנקה. בתהליך זה יש להתייחס לבעיות שזוהו בבית החולים, ולתת תוכנית פעולה מתועדת ברורה לשני ההורים ולרופא המטפל בבית.
8. לפי המלצות האקדמיה האמריקנית לרפואת ילדים, כל היילודים היונקים צריכים להיבדק על-ידי רופא ילדים או גורם בריאותי מקצועי בעל ידע ונסיון אחר בגיל 3-5 ימים.124
• ביקור זה צריך לכלול בדיקת משקל התינוק, בדיקה גופנית, במיוחד מצב הצהבת הפיזיולוגית וכמות הנוזלים שהתינוק מקבל; היסטוריה של בעיות בשדיים אצל האֵם (כאבים בהנקה, גודש); דפוסי ההפרשות של התינוק (יש לצפות ל-3-5 הַשתָּנוֹת ו-3-4 יציאות ליום בגיל 3-5 ימים; 4-6 הַשתָּנות ו-3-6 יציאות ביום בגיל 5-7 ימים); והערכה מתועדת, מלווה בתצפית, של ההנקה, הכוללת בדיקת התנוחה, החיבור לשד והעברת החלב. איבוד משקל אצל התינוק של יותר מ-7% ממשקל הלידה מעיד על בעיות אפשריות בהנקה ומחייב הערכה מקיפה יותר של ההנקה ואולי התערבות לתיקון בעיות ושיפור ייצור החלב והזרמתו.
9. תינוקות יונקים אמורים להגיע לביקור נוסף בגיל שבועיים או שלושה כך שהמטפל המקצועי יוכל לעקוב אחר העליה במשקל ולספק תמיכה ועידוד נוספים לאֵם במהלך תקופה קריטית זו.
10. רופאי הילדים וההורים צריכים להיות מודעים לכך שהנקה בלעדית מספיקה כדי לתמוך בגדילה והתפתחות מיטבית במשך ששת החודשים הראשונים לחיים‡ וכי היא מספקת הגנה מתמדת מפני שלשולים ודלקות בדרכי הנשימה.30 34 יש להמשיך בהנקה לפחות בשנת החיים הראשונה, ומעבר לה, ככל שהדבר רצוי או מתאפשר לאֵם ולילד גם יחד.
• החל מגיל ששה חודשים בערך יש להוסיף בהדרגה מזון מוצק עשיר בברזל. לפגים ולתינוקות שנולדו במשקל נמוך וכן לתינוקות עם הפרעות המטולוגיות או תינוקות שנולדו לפני המועד ולא צברו מאגרי ברזל מספיקים, צריך בדרך כלל לתת תוספי ברזל לפני הגיעם לגיל ששה חודשים.148 אפשר לתת ברזל לתינוקות תוך כדי המשך הנקה בלעדית.
• צרכים ייחודיים או התנהגויות יניקה ייחודיות אצל תינוקות מסויימים יכולים להעיד על צורך בחשיפת התינוק למזונות משלימים כבר בגיל ארבעה חודשים, בעוד שתינוקות אחרים אולי לא יהיו מוכנים לקבל שום מזון אחר עד גיל שמונה חודשים בערך.
• חשיפת התינוק למזון מוצק לפני גיל ששה חודשים אינה מגדילה בדרך כלל את סך כל הצריכה הקלורית ולא את קצב הגדילה של התינוק, אלא רק מחליפה מרכיבים בעלי ערך הגנתי ותזונתי שבחלב האֵם במרכיבים בעלי ערך תזונתי בלבד.
• במהלך ששת החודשים הראשונים לחיים, אפילו באקלים חם, מתן מים ומיץ לתינוקות יונקים מיותר ועלול להכניס לגופם מזהמים או אלרגנים.
• הארכת תקופת ההנקה מעניקה לילד ולאֵם יתרונות בריאותיים והתפתחותיים משמעותיים, בעיקר בעיכוב החזרה לפוריות (ומכאן קידום מִרווח מיטבי בין לידות).
• אין גבול עליון למשך ההנקה ואין שום עדות לנזק פסיכולוגי או התפתחותי כתוצאה מהנקה לתוך שנת החיים השלישית או יותר.
• לתינוקות הנגמלים מהנקה לפני גיל שנים-עשר חודשים אין לתת חלב פרה ויש להזינם בתמ”ל מועשרת בברזל.
11. כל התינוקות היונקים צריכים לקבל 1.0.מ"ג ויטמין K1 בהזרקה לשריר אחרי השלמת ההנקה הראשונה ובתוך שש השעות הראשונות לחיי התינוק.
• ויטמין K הניתן בבליעה אינו מומלץ. קיים ספק אם המנה מספקת מאגרים מספיקים של ויטמין K הנחוצים למניעת מחלת הדמם של היילוד, אלא אם ממשיכים לתת מנות חוזרות של ויטמין K במהלך ארבעת החודשים הראשונים לחיים.
12. כל התינוקות היונקים צריכים לקבל 200 IU של טיפות ויטמין D לבליעה, אחת ליום. מומלץ להתחיל במהלך החודשיים הראשונים לחיים ולהמשיך עד השלב שבו התינוק היונק מקבל תוספת יומית של לפחות 500 מ"ל של תמ”ל או חלב המועשרים בוויטמין D.
• אף שחלב אֵם מכיל כמויות קטנות של ויטמין D, הן אינן מספיקות למניעת רככת. חשיפת העור לקרניים אולטרא-סגולות מסוג B מקרינת השמש היא המנגנון הרגיל לייצור ויטמין D. ואולם בגלל הסיכון הניכר לכוויות שמש (בטווח הקצר) ולסרטן העור (בטווח הארוך) עקב חשיפה לאור השמש, בעיקר אצל ילדים קטנים, מומלץ להימנע מחשיפה לאור השמש. זאת ועוד, תכשירי הגנה מפני השמש מפחיתים את ייצור הוויטמין D בעור.
13. אין לתת תוספי פלואוריד בששת החודשים הראשונים לחיים.
• מגיל ששה חודשים ועד שלוש שנים, ההחלטה אם לספק תוספי פלואוריד צריכה להתקבל על בסיס ריכוז הפלואוריד במי השתיה המסופקים לאזור המגורים (בדרך כלל אין צורך בתוספת פלואוריד אלא אם ריכוזו במי השתיה קטן מ-0.3 חלקים למיליון) ובמזונות אחרים, מקורות נוזלים ומשחת השיניים.
14. האֵם והתינוק צריכים לישון קרוב זה לזה כדי להקל על ההנקה.
15. במקרים שבהם דרוש אשפוז של האֵם או של התינוק, יש לעשות כל מאמץ לשמור על ההנקה, עדיף באופן ישיר או במקרה הצורך שאיבת החלב והזנת התינוק בחלב השאוב.
המלצות נוספות לתינוקות בסיכון גבוה
• על בתי החולים והרופאים להמליץ על חלב אֵם לתינוקות שנולדו פגים או ליילודים אחרים בסיכון גבוה, אם באמצעות הנקה ישירה ו/או בשימוש בחלב שאוב של האֵם.13 יש לספק לאֵם תמיכה ומידע בנושא הנקה ושאיבת חלב בהקדם האפשרי. יש לעודד מגע עור-בעור של האֵם והיילוד והנקה ישירה, בשלב מוקדם ככל האפשר. חיזוק החלב השאוב של האֵם [באמצעות תכשיר "מחַזֵק חלב אֵם" (Human Milk Fortifier = HMF)] מומלץ לתינוקות שנולדו במשקל לידה נמוך מאוד.13 בנק חלב אֵם עשוי להוות חלופת הזנה הולמת לתינוקות שאמהותיהם אינן מסוגלות או אינן מעוניינות לספק את החלב שלהן. בנקים של חלב שאוב בצפון אמריקה פועלים על פי ההנחיות הארציות לאבטחת איכות החלב, באמצעות מיון, סינון ובדיקת התורמות, וכל החלב הנאגר עובר פיסטור לפני הפצתו. השימוש בחלב אֵם טרי מתורמות שלא עברו סינון אינו מומלץ עקב הסיכון שבהעברת מזהמים.
• יש לנקוט אמצעי זהירות לגבי תינוקות הסובלים מחוסר ב-G6PD (glucose-6-phosphate dehydrogenase). נמצא קשר בין חוסר באנזים זה לבין סיכון מוגבר לתֵמֶס הדם (המוליזה), יתר-בילירובין, וקרניקטרוס (kernicterus). אמהות המיניקות יילודים הידועים או נחשדים כסובלים מחוסר ב-G6PD צריכות להימנע מאכילת פוּל או תרופות כגון nitrofurantoin, primaquine phosphate או phenazopyridine hydrochloride, הידועות כגורמות לתֵמֶס דם אצל בני אדם הסובלים מחוסר באנזים זה.
תפקיד רופאי הילדים ועובדי בריאות אחרים בהגנה, תמיכה וקידום ההנקה
רופאי ילדים ועובדי בריאות אחרים רבים עושים בשנים האחרונות מאמצים עצומים לתמוך ולשפר את ההצלחה בהנקה על-ידי קיום העקרונות וההנחיות שסיפקו האקדמיה האמריקנית לרפואת ילדים,2 האגודה האמריקנית למיילדות וגינקולוגיה,127 האקדמיה האמריקנית לרפואת המשפחה,128 וארגונים נוספים רבים אחרים.5 6 8 130 133 142 162 ההנחיות הבאות מסכמות את התפיסות הללו לאספקת סביבת הנקה מיטבית.
כללי
• לקדם, לתמוך ולהגן בלהט על ההנקה. לאור הראיות המקיפות שזכו לפרסום נרחב בנוגע לשיפורים בבריאות ובהתפתחות של תינוקות יונקים ושל אמהותיהם, יש מקום לנקיטת עמדה ברורה ומוצקה בזכות ההנקה.
• לקדם את ההנקה כנורמה תרבותית ולעודד תמיכה משפחתית וחברתית בהנקה.
• להכיר בהשפעות הגיוון התרבותי על עמדות ומנהגים הקשורים בהנקה ולעודד הבדלים, בהתאם לעניין, התורמים לקידום ההנקה והתמיכה בה בתרבויות שונות.
חינוך
• לצבור ידע ומיומנויות בתחום הפיזיולוגיה והניהול הקליני העדכני של ההנקה.
• לעודד פיתוח מסגרות הכשרה פורמלית בהנקה ובייצור החלב בבתי הספר לרפואה, במסלולי התמחות והוראה, ובקרב רופאי ילדים שכבר עובדים במרפאות משלהם.
• לנצל כל הזדמנות לספק ידע על הנקה ברמה המתאימה לגיל, לילדים ולמבוגרים בסביבה הרפואית ובתוכניות לקירוב הציבור המיועדות להגיע לסטודנטים ולקבוצות הורים.
פרקטיקה קלינית
• לעבוד בשיתוף פעולה עם ציבור העוסקים ברפואת נשים ומיילדוּת כדי להבטיח שנשים יקבלו מידע מדויק ומועיל לאורך התקופה הסב-לידתית כדי שיוכלו לקבל החלטה מושכלת בשאלת ההזנה של תינוקן.
• לעבוד בשיתוף פעולה עם קהילת רופאי השיניים כדי להבטיח שנשים יקבלו עידוד להמשיך להיניק ולאמץ הרגלים טובים בכל הקשור לבריאות הפה והשיניים. תינוקות צריכים לעבור אצל רופא הילדים בדיקת פה להערכת סיכוני בריאות בגיל ששה חודשים עד שנה, ו/או לקבל הפניה לרופא שיניים לצורך הערכה וטיפול אם מתעורר חשש לעששת או לבעיות אחרות הקשורות בבריאות הפה.
• לקדם בבתי החולים מדיניות ונהלים המאפשרים הנקה. לפעול לביטול מדיניות ונהלים של בתי חולים הפוגעים בהנקה (כגון קידום תמ"ל בבתי החולים ובכלל זה חלוקת "אריזות שחרור" ושוברי הנחה לרכישת תמ”ל, הפרדה בין האֵם והתינוק, דימויים מטעים על הזנת התינוק, והיעדר עידוד ותמיכה הולמים להנקה על-ידי כל הסגל הטיפולי). לעודד את בתי החולים לספק הכשרה מעמיקה בהנקה לכל הסגל הרפואי (כולל רופאים) ולדאוג שיהיו בהם יועצות ומדריכות הנקה בכל עת.
• לספק משאבות הנקה יעילות ואזורי הנקה פרטיים לכל האמהות המיניקות (מטופלות ועובדות) גם באזורי מרפאות החוץ וגם במחלקות האשפוז של בתי החולים.
• לטפח במרפאות בקהילה נוהלי עבודה המקדמים ותומכים בהנקה על-ידי אימוץ ההנחיות והחומרים לקידום ההנקה שהאקדמיה האמריקנית לרפואת ילדים מספקת.
• להכיר את המשאבים המקומיים לתמיכה בהנקה (כגון מרפאות "טיפת חלב", מדריכות ויועצות הנקה ומומחים רפואיים בתחום ההנקה, קבוצות תמיכה, תחנות להשכרת משאבות הנקה) כך שניתן יהיה להפנות את המטופלות לפי הצורך. במקרה של פניה לעזרה מקצועית בהנקה, יש להבהיר להורים כי רופא הילדים הוא הגורם המטפל המקצועי העיקרי של הילד.
• לעודד כיסוי ביטוחי מתאים ושגרתי לשירותי וצורכי הנקה חיוניים, כולל הזמן הדרוש לרופאי הילדים ולאנשי מקצוע אחרים בתחום הבריאות כדי להעריך ולנהל את ההנקה ועלות ההשכרה של משאבות הנקה.
• לפתח ולטפח תקשורת ותיאום יעילים עם אנשי מקצועות בריאות אחרים כדי להבטיח חינוך, תמיכה וייעוץ מיטביים בנושא ההנקה. מתאמי ההנקה באקדמיה האמריקנית לרפואת ילדים וב-WIC [בישראל "טיפת חלב" ומרכזים לבריאות האשה והמשפחה] יכולים לסייע בהידוק הקשרים ובפיתוח תוכניות משותפות לתמיכה בהנקה בקהילה ובגופים המקצועיים.
• לייעץ לאמהות להמשיך בבדיקת שד עצמית אחת לחודש לאורך תקופת ההנקה ולהמשיך להיבדק אחת לשנה אצל הרופא המטפל.
חברה
• לעודד את כלי התקשורת לתאר את ההנקה כחיובית ונורמטיבית.
• לעודד מעסיקים לספק סביבה מתאימה וזמן מספיק במקום העבודה להנקה ו/או לשאיבת החלב.
• לעודד מטפלות, גנים ומעונות לתמוך בהנקה ובשימוש בחלב שאוב שההורים מספקים.
• לתמוך במאמצי ההורים והמערכת המשפטית להבטיח המשך הנקה גם תוך כדי הליכי פרידה ומאבקי משמורת.
• לספק לאמהות מאמצות המחליטות להיניק ייעוץ בנושא ייזום הנקה, תהליך הדורש תמיכה מקצועית ועידוד.
• לעודד פיתוח ואישור מדיניות ממשלתית וחקיקה התומכות בבחירת האֵם להיניק.
מחקר
• לקדם המשך מחקר בסיסי וקליני בתחום ההנקה. לעודד חוקרים וגופים מממנים לעסוק במחקרים המעמיקים את ההבנה המדעית של ייצור החלב וההנקה, שתוביל לשיפור הנסיון הקליני בתחום רפואי זה.
מסקנות
אף שלחצים כלכליים, תרבותיים ופוליטיים תורמים רבות לבלבול בקבלת החלטות על הזנת התינוק, האקדמיה האמריקנית לרפואת ילדים איתנה בעמדתה כי ההנקה מבטיחה את הבריאות הטובה ביותר וגם את התוצאות ההתפתחותיות והפסיכולוגיות הטובות ביותר לתינוק. תמיכה נלהבת ומעורבות של רופאי הילדים בקידום ההנקה ובמימושה בפועל הן חיוניוֹת להשגת בריאות, גדילה והתפתחות מיטבית של התינוק והילד.
חטיבת ההנקה של האקדמיה האמריקנית לרפואת ילדים, 2003-2004:
*Lawrence M. Gartner, MD, Chairperson
Jane Morton, MD
Ruth A. Lawrence, MD
Audrey J. Naylor, MD, DrPH
Donna O`Hare, MD
Richard J. Schanler
*Arthur I. Eidelman, Policy Committee Chairperson
אנשי קשר:
(ועדת התזונה)Nancy F. Krebs, MD
Alice Lenihan, MPH, RD, LPN - National WIC Association
John Queenan, MD - American College of Obstetricians and Gynecologists
סגל:
Betty Crase, IBCLC, RLC
References:
Kramer MS, Chalmers B, Hodnett ED, et al. Promotion of Breastfeeding Intervention Trial (PROBIT): a randomized trial in the Republic of Belarus. JAMA. 2001;285 :413 –420
American Academy of Pediatrics, Work Group on Breastfeeding. Breastfeeding and the use of human milk. Pediatrics. 1997;100 :1035 –1039
American Academy of Pediatrics, Medical Home Initiatives for Children With Special Needs Project Advisory Committee. The medical home. Pediatrics. 2002;110 :184 –186
US Department of Health and Human Services. Healthy People 2010: Conference Edition—Volumes I and II. Washington, DC: US Department of Health and Human Services, Public Health Service, Office of the Assistant Secretary for Health; 2000:47–48
US Department of Health and Human Services. HHS Blueprint for Action on Breastfeeding. Washington, DC: US Department of Health and Human Services, Office on Women`s Health; 2000
United States Breastfeeding Committee. Breastfeeding in the United States: A National Agenda. Rockville, MD: US Department of Health and Human Services, Health Resources and Services Administration, Maternal and Child Health Bureau; 2001
American Academy of Pediatrics. New Mother`s Guide to Breastfeeding. Meek JY, ed. New York, NY: Bantam Books; 2002
American Academy of Pediatrics, American College of Obstetricians and Gynecologists. Guidelines for Perinatal Care. Gilstrap LC, Oh W, eds. 5th ed. Elk Grove Village, IL: American Academy of Pediatrics; 2002
American Academy of Pediatrics, Committee on Nutrition. Pediatric Nutrition Handbook. Kleinman RE, ed. 5th ed. Elk Grove Village, IL: American Academy of Pediatrics; 2004
American Academy of Pediatrics. Red Book: 2003 Report of the Committee on Infectious Diseases. Pickering LK, ed. 26th ed. Elk Grove Village, IL: American Academy of Pediatrics; 2003
American Academy of Pediatrics, Committee on Environmental Health. Handbook of Pediatric Environmental Health. Etzel RA, Balk SJ, eds. 2nd ed. Elk Grove Village, IL: American Academy of Pediatrics; 2003
Hambraeus L, Forsum E, Lönnerdal B. Nutritional aspects of breast milk and cow`s milk formulas. In: Hambraeus L, Hanson L, MacFarlane H, eds. Symposium on Food and Immunology. Stockholm, Sweden: Almqvist and Wiksell; 1975
Schanler RJ. The use of human milk for premature infants. Pediatr Clin North Am. 2001;48 :207 –219
Lucas A, Morley R, Cole TJ. Randomised trial of early diet in preterm babies and later intelligence quotient. BMJ. 1998;317 :1481 –1487
Horwood LJ, Darlow BA, Mogridge N. Breast milk feeding and cognitive ability at 7–8 years. Arch Dis Child Fetal Neonatal Ed. 2001;84 :F23 –F27
Amin SB, Merle KS, Orlando MS, Dalzell LE, Guillet R. Brainstem maturation in premature infants as a function of enteral feeding type. Pediatrics. 2000;106 :318 –322
Hylander MA, Strobino DM, Dhanireddy R. Human milk feedings and infection among very low birth weight infants. Pediatrics. 1998;102(3) . Available at: www.pediatrics.org/cgi/content/full/102/3/e38
Hylander MA, Strobino DM, Pezzullo JC, Dhanireddy R. Association of human milk feedings with a reduction in retinopathy of prematurity among very low birthweight infants. J Perinatol. 2001;21 :356 –362
Singhal A, Farooqi IS, O`Rahilly S, Cole TJ, Fewtrell M, Lucas A. Early nutrition and leptin concentrations in later life. Am J Clin Nutr. 2002;75 :993 –999
Schanler RJ, Shulman RJ, Lau C. Feeding strategies for premature infants: beneficial outcomes of feeding fortified human milk versus preterm formula. Pediatrics. 1999;103 :1150 –1157
Lucas A, Cole TJ. Breast milk and neonatal necrotising enterocolitis. Lancet. 1990;336 :1519 –1523
Blaymore Bier J, Oliver T, Ferguson A, Vohr BR. Human milk reduces outpatient upper respiratory symptoms in premature infants during their first year of life. J Perinatol. 2002;22 :354 –359
Heinig MJ. Host defense benefits of breastfeeding for the infant. Effect of breastfeeding duration and exclusivity. Pediatr Clin North Am. 2001;48 :105 –123, ix
Cochi SL, Fleming DW, Hightower AW, et al. Primary invasive Haemophilus influenzae type b disease: a population-based assessment of risk factors. J Pediatr. 1986;108 :887 –896
Istre GR, Conner JS, Broome CV, Hightower A, Hopkins RS. Risk factors for primary invasive Haemophilus influenzae disease: increased risk from day care attendance and school-aged household members. J Pediatr. 1985;106 :190 –195
Takala AK, Eskola J, Palmgren J, et al. Risk factors of invasive Haemophilus influenzae type b disease among children in Finland. J Pediatr. 1989;115 :694 –701
Dewey KG, Heinig MJ, Nommsen-Rivers LA. Differences in morbidity between breast-fed and formula-fed infants. J Pediatr. 1995;126 :696 –702
Howie PW, Forsyth JS, Ogston SA, Clark A, Florey CD. Protective effect of breast feeding against infection. BMJ. 1990;300 :11 –16
Kramer MS, Guo T, Platt RW, et al. Infant growth and health outcomes associated with 3 compared with 6 mo of exclusive breastfeeding. Am J Clin Nutr. 2003;78 :291 –295
Popkin BM, Adair L, Akin JS, Black R, Briscoe J, Flieger W. Breast-feeding and diarrheal morbidity. Pediatrics. 1990;86 :874 –882
Beaudry M, Dufour R, Marcoux S. Relation between infant feeding and infections during the first six months of life. J Pediatr. 1995;126 :191 –197
Bhandari N, Bahl R, Mazumdar S, Martines J, Black RE, Bhan MK. Effect of community-based promotion of exclusive breastfeeding on diarrhoeal illness and growth: a cluster randomized controlled trial. Infant Feeding Study Group. Lancet. 2003;361 :1418 –1423
Lopez-Alarcon M, Villalpando S, Fajardo A. Breast-feeding lowers the frequency and duration of acute respiratory infection and diarrhea in infants under six months of age. J Nutr. 1997;127 :436 –443
Bachrach VR, Schwarz E, Bachrach LR. Breastfeeding and the risk of hospitalization for respiratory disease in infancy: a meta-analysis. Arch Pediatr Adolesc Med. 2003;157 :237 –243
Oddy WH, Sly PD, de Klerk NH, et al. Breast feeding and respiratory morbidity in infancy: a birth cohort study. Arch Dis Child. 2003;88 :224 –228
Chulada PC, Arbes SJ Jr, Dunson D, Zeldin DC. Breast-feeding and the prevalence of asthma and wheeze in children: analyses from the Third National Health and Nutrition Examination Survey, 1988–1994. J Allergy Clin Immunol. 2003;111 :328 –336
Oddy WH, Peat JK, de Klerk NH. Maternal asthma, infant feeding, and the risk of asthma in childhood. J Allergy Clin Immunol. 2002;110 :65 –67
Gdalevich M, Mimouni D, Mimouni M. Breast-feeding and the risk of bronchial asthma in childhood: a systematic review with meta-analysis of prospective studies. J Pediatr. 2001;139 :261 –266
Oddy WH, Holt PG, Sly PD, et al. Association between breast feeding and asthma in 6 year old children: findings of a prospective birth cohort study. BMJ. 1999;319 :815 –819
Wright AL, Holberg CJ, Taussig LM, Martinez FD. Relationship of infant feeding to recurrent wheezing at age 6 years. Arch Pediatr Adolesc Med. 1995;149 :758 –763
Saarinen UM. Prolonged breast feeding as prophylaxis for recurrent otitis media. Acta Paediatr Scand. 1982;71 :567 –571
Duncan B, Ey J, Holberg CJ, Wright AL, Martinez FD, Taussig LM. Exclusive breast-feeding for at least 4 months protects against otitis media. Pediatrics. 1993;91 :867 –872
Owen MJ, Baldwin CD, Swank PR, Pannu AK, Johnson DL, Howie VM. Relation of infant feeding practices, cigarette smoke exposure, and group child care to the onset and duration of otitis media with effusion in the first two years of life. J Pediatr. 1993;123 :702 –711
Paradise JL, Elster BA, Tan L. Evidence in infants with cleft palate that breast milk protects against otitis media. Pediatrics. 1994;94 :853 –860
Aniansson G, Alm B, Andersson B, et al. A prospective cohort study on breast-feeding and otitis media in Swedish infants. Pediatr Infect Dis J. 1994;13 :183 –188
Pisacane A, Graziano L, Mazzarella G, Scarpellino B, Zona G. Breast-feeding and urinary tract infection. J Pediatr. 1992;120 :87 –89
Marild S, Hansson S, Jodal U, Oden A, Svedberg K. Protective effect of breastfeeding against urinary tract infection. Acta Paediatr. 2004;93 :164 –168
Chen A, Rogan WJ. Breastfeeding and the risk of postneonatal death in the United States. Pediatrics. 2004;113(5) . Available at: www.pediatrics.org/cgi/content/full/113/5/e435
Horne RS, Parslow PM, Ferens D, Watts AM, Adamson TM. Comparison of evoked arousability in breast and formula fed infants. Arch Dis Child. 2004;89 (1):22 –25
Ford RPK, Taylor BJ, Mitchell EA, et al. Breastfeeding and the risk of sudden infant death syndrome. Int J Epidemiol. 1993;22 :885 –890
Mitchell EA, Taylor BJ, Ford RPK, et al. Four modifiable and other major risk factors for cot death: the New Zealand study. J Paediatr Child Health. 1992;28(suppl 1) :S3 –S8
Scragg LK, Mitchell EA, Tonkin SL, Hassall IB. Evaluation of the cot death prevention programme in South Auckland. N Z Med J. 1993;106 :8 –10
Alm B, Wennergren G, Norvenius SG, et al. Breast feeding and the sudden infant death syndrome in Scandinavia, 1992–95. Arch Dis Child. 2002;86 :400 –402
McVea KL, Turner PD, Peppler DK. The role of breastfeeding in sudden infant death syndrome. J Hum Lact. 2000;16 :13 –20
Mosko S, Richard C, McKenna J. Infant arousals during mother-infant bed sharing: implications for infant sleep and sudden infant death syndrome research. Pediatrics. 1997;100 :841 –849
Gerstein HC. Cow`s milk exposure and type 1 diabetes mellitus. A critical overview of the clinical literature. Diabetes Care. 1994;17 :13 –19
Kostraba JN, Cruickshanks KJ, Lawler-Heavner J, et al. Early exposure to cow`s milk and solid foods in infancy, genetic predisposition, and the risk of IDDM. Diabetes. 1993;42 :288 –295
Pettit DJ, Forman MR, Hanson RL, Knowler WC, Bennett PH. Breastfeeding and the incidence of non-insulin-dependent diabetes mellitus in Pima Indians. Lancet. 1997;350 :166 –168
Perez-Bravo E, Carrasco E, Guitierrez-Lopez MD, Martinez MT, Lopez G, de los Rios MG. Genetic predisposition and environmental factors leading to the development of insulin-dependent diabetes mellitus in Chilean children. J Mol Med. 1996;74 :105 –109
Davis MK. Review of the evidence for an association between infant feeding and childhood cancer. Int J Cancer Suppl. 1998;11 :29 –33
Smulevich VB, Solionova LG, Belyakova SV. Parental occupation and other factors and cancer risk in children: I. Study methodology and non-occupational factors. Int J Cancer. 1999;83 :712 –717
Bener A, Denic S, Galadari S. Longer breast-feeding and protection against childhood leukaemia and lymphomas. Eur J Cancer. 2001;37 :234 –238
Armstrong J, Reilly JJ, Child Health Information Team. Breastfeeding and lowering the risk of childhood obesity. Lancet. 2002;359 :2003 –2004
Dewey KG, Heinig MJ, Nommsen LA, Peerson JM, Lonnerdal B. Breast-fed infants are leaner than formula-fed infants at 1 year of age: the DARLING study. Am J Clin Nutr. 1993;57 :140 –145
Arenz S, Ruckerl R, Koletzko B, Von Kries R. Breast-feeding and childhood obesity—a systematic review. Int J Obes Relat Metab Disord. 2004;28 :1247 –1256
Grummer-Strawn LM, Mei Z. Does breastfeeding protect against pediatric overweight? Analysis of longitudinal data from the Centers for Disease Control and Prevention Pediatric Nutrition Surveillance System. Pediatrics. 2004;113(2) . Available at: www.pediatrics.org/cgi/content/full/113/2/e81
Stettler N, Zemel BS, Kumanyika S, Stallings VA. Infant weight gain and childhood overweight status in a multicenter, cohort study. Pediatrics. 2002;109 :194 –199
Gillman MW, Rifas-Shiman SL, Camargo CA, et al. Risk of overweight among adolescents who were breastfed as infants. JAMA. 2001;285 :2461 –2467
Toschke AM, Vignerova J, Lhotska L, Osancova K, Koletzko B, von Kries R. Overweight and obesity in 6- to 14-year old Czech children in 1991: protective effect of breast-feeding. J Pediatr. 2002;141 :764 –769
American Academy of Pediatrics, Committee on Nutrition. Prevention of pediatric overweight and obesity. Pediatrics. 2003;112 :424 –430
Owen CG, Whincup PH, Odoki K, Gilg JA, Cook DG. Infant feeding and blood cholesterol: a study in adolescents and a systematic review. Pediatrics. 2002;110 :597 –608
Horwood LJ, Fergusson DM. Breastfeeding and later cognitive and academic outcomes. Pediatrics. 1998;101(1) . Available at: www.pediatrics.org/cgi/content/full/101/1/e9
Anderson JW, Johnstone BM, Remley DT. Breast-feeding and cognitive development: a meta-analysis. Am J Clin Nutr. 1999;70 :525 –535
Jacobson SW, Chiodo LM, Jacobson JL. Breastfeeding effects on intelligence quotient in 4- and 11-year-old children. Pediatrics. 1999;103(5) . Available at: www.pediatrics.org/cgi/content/full/103/5/e71
Reynolds A. Breastfeeding and brain development. Pediatr Clin North Am. 2001;48 :159 –171
Mortensen EL, Michaelsen KF, Sanders SA, Reinisch JM. The association between duration of breastfeeding and adult intelligence. JAMA. 2002;287 :2365 –2371
Batstra L, Neeleman, Hadders-Algra M. Can breast feeding modify the adverse effects of smoking during pregnancy on the child`s cognitive development? J Epidemiol Community Health. 2003;57 :403 –404
Rao MR, Hediger ML, Levine RJ, Naficy AB, Vik T. Effect of breastfeeding on cognitive development of infants born small for gestational age. Acta Paediatr. 2002;91 :267 –274
Bier JA, Oliver T, Ferguson AE, Vohr BR. Human milk improves cognitive and motor development of premature infants during infancy. J Hum Lact. 2002;18 :361 –367
Feldman R, Eidelman AI. Direct and indirect effects of breast-milk on the neurobehavioral and cognitive development of premature infants. Dev Psychobiol. 2003;43 :109 –119
Gray L, Miller LW, Phillip BL, Blass EM. Breastfeeding is analgesic in healthy newborns. Pediatrics. 2002;109 :590 –593
Carbajal R, Veerapen S, Couderc S, Jugie M, Ville Y. Analgesic effect of breast feeding in term neonates: randomized controlled trial. BMJ. 2003;326 :13
Labbok MH. Effects of breastfeeding on the mother. Pediatr Clin North Am. 2001;48 :143 –158
Chua S, Arulkumaran S, Lim I, Selamat N, Ratnam SS. Influence of breastfeeding and nipple stimulation on postpartum uterine activity. Br J Obstet Gynaecol. 1994;101 :804 –805
Kennedy KI, Labbok MH, Van Look PF. Lactational amenorrhea method for family planning. Int J Gynaecol Obstet. 1996;54 :55 –57
Dewey KG, Heinig MJ, Nommsen LA. Maternal weight-loss patterns during prolonged lactation. Am J Clin Nutr. 1993;58 :162 –166
Newcomb PA, Storer BE, Longnecker MP, et al. Lactation and a reduced risk of premenopausal breast cancer. N Engl J Med. 1994;330 :81 –87
Collaborative Group on Hormonal Factors in Breast Cancer. Breast cancer and breastfeeding: collaborative reanalysis of individual data from 47 epidemiological studies in 30 countries, including 50302 women with breast cancer and 96973 women without the disease. Lancet. 2002;360 :187 –195
Lee SY, Kim MT, Kim SW, Song MS, Yoon SJ. Effect of lifetime lactation on breast cancer risk: a Korean women`s cohort study. Int J Cancer. 2003;105 :390 –393
Tryggvadottir L, Tulinius H, Eyfjord JE, Sigurvinsson T. Breastfeeding and reduced risk of breast cancer in an Icelandic cohort study. Am J Epidemiol. 2001;154 :37 –42
Enger SM, Ross RK, Paganini-Hill A, Bernstein L. Breastfeeding experience and breast cancer risk among postmenopausal women. Cancer Epidemiol Biomarkers Prev. 1998;7 :365 –369
Jernstrom H, Lubinski J, Lynch HT, et al. Breast-feeding and the risk of breast cancer in BRCA1 and BRCA2 mutation carriers. J Natl Cancer Inst. 2004;96 :1094 –1098
Rosenblatt KA, Thomas DB. Lactation and the risk of epithelial ovarian cancer. WHO Collaborative Study of Neoplasia and Steroid contraceptives. Int J Epidemiol. 1993;22 :192 –197
Cumming RG, Klineberg RJ. Breastfeeding and other reproductive factors and the risk of hip fractures in elderly women. Int J Epidemiol. 1993;22 :684 –691
Lopez JM, Gonzalez G, Reyes V, Campino C, Diaz S. Bone turnover and density in healthy women during breastfeeding and after weaning. Osteoporos Int. 1996;6 :153 –159
Paton LM, Alexander JL, Nowson CA, et al. Pregnancy and lactation have no long-term deleterious effect on measures of bone mineral in healthy women: a twin study. Am J Clin Nutr. 2003;77 :707 –714
Weimer J. The Economic Benefits of Breast Feeding: A Review and Analysis. Food Assistance and Nutrition Research Report No. 13. Washington, DC: Food and Rural Economics Division, Economic Research Service, US Department of Agriculture; 2001
Ball TM, Wright AL. Health care cost of formula-feeding in the first year of life. Pediatrics. 1999;103 :870 –876
Tuttle CR, Dewey KG. Potential cost savings for Medi-Cal, AFDC, food stamps, and WIC programs associated with increasing breast-feeding among low-income Hmong women in California. J Am Diet Assoc. 1996;96 :885 –890
Cohen R, Mrtek MB, Mrtek RG. Comparison of maternal absenteeism and infant illness rates among breast-feeding and formula-feeding women in two corporations. Am J Health Promot. 1995;10 :148 –153
Jarosz LA. Breast-feeding versus formula: cost comparison. Hawaii Med J. 1993;52 :14 –18
Levine RE, Huffman SL, Center to Prevent Childhood Malnutrition. The Economic Value of Breastfeeding, the National, Public Sector, Hospital and Household Levels: A Review of the Literature. Washington, DC: Social Sector Analysis Project, Agency for International Development; 1990
Chen Y-T. Defects in galactose metabolism. In: Behrman RE, Kliegman RM, Jenson HB, eds. Nelson Textbook of Pediatrics. 16th ed. Philadelphia, PA: W. B. Saunders; 2000:413 –414
Ando Y, Saito K, Nakano S, et al. Bottle-feeding can prevent transmission of HTLV-I from mothers to their babies. J Infect. 1989;19 :25 –29
Centers for Disease Control and Prevention and USPHS Working Group. Guidelines for counseling persons infected with human T-lymphotropic virus type I (HTLV-1) and type II (HTLV-II). Ann Intern Med. 1993;118 :448 –454
Gori G, Cama G, Guerresi E, et al. Radioactivity in breastmilk and placenta after Chernobyl accident [letter]. Am J Obstet Gynecol. 1988;158 :1243 –1244
Robinson PS, Barker P, Campbell A, Henson P, Surveyor I, Young PR. Iodine-131 in breast milk following therapy for thyroid carcinoma. J Nucl Med. 1994;35 :1797 –1801
Bakheet SM, Hammami MM. Patterns of radioiodine uptake by the lactating breast. Eur J Nucl Med. 1994;21 :604 –608
Egan PC, Costanza ME, Dodion P, Egorin MJ, Bachur NR. Doxorubicin and cisplatin excretion into human milk. Cancer Treat Rep. 1985;69 :1387 –1389
American Academy of Pediatrics, Committee on Drugs. Transfer of drugs and other chemicals into human milk. Pediatrics. 2001;108 :776 –789
American Academy of Pediatrics. Transmission of infectious agents via human milk. In: Pickering LK, ed. Red Book: 2003 Report of the Committee on Infectious Diseases. 26th ed. Elk Grove Village, IL: American Academy of Pediatrics; 2003:118 –121
Read JS; American Academy of Pediatrics, Committee on Pediatric AIDS. Human milk, breastfeeding, and transmission of human immunodeficiency virus type 1 in the United States. Pediatrics. 2003;112 :1196 –1205
World Health Organization. HIV and Infant Feeding: A Guide for Health Care Managers and Supervisors. Publication Nos. WHO/FRH/NUT/98.2, UNAIDS/98.4, UNICEF/PD/NUT/(J)98.2. Geneva, Switzerland: World Health Organization; 1998
Kourtis AP, Buteera S, Ibegbu C, Belec L, Duerr A. Breast milk and HIV-1: vector of transmission or vehicle of protection? Lancet Infect Dis. 2003;3 :786 –793
Coutsoudis A, Pillay K, Spooner E, Kuhn L, Coovadia HM. Influence of infant-feeding patterns on early mother-to-child transmission of HIV-I in Durban, South Africa: a prospective cohort study. South African Vitamin A Study Group. Lancet. 1999;354 :471 –476
Coutsoudis A, Rollins N. Breast-feeding and HIV transmission: the jury is still out. J Pediatr Gastroenterol Nutr. 2003;36 :434 –442
Lawrence RA, Lawrence RM. Appendix E. Precautions and breastfeeding recommendations for selected maternal infections. In: Breastfeeding: A Guide for the Medical Profession. 5th ed. St Louis, MO: Mosby Inc; 1999:868 –885
Berlin CM Jr, LaKind JS, Sonawane BR, et al. Conclusions, research needs, and recommendations of the expert panel: Technical Workshop on Human Milk Surveillance and Research for Environmental Chemicals in the United States. J Toxicol Environ Health A. 2002;65 :1929 –1935
Ribas-Fito N, Cardo E, Sala M, et al. Breastfeeding, exposure to organochlorine compounds, and neurodevelopment in infants. Pediatrics. 2003;111(5) . Available at: www.pediatrics.org/cgi/content/full/111/5/e580
Hamprecht K, Maschmann J, Vochem M, Dietz K, Speer CP, Jahn G. Epidemiology of transmission of cytomegalovirus from mother to preterm infant by breastfeeding. Lancet. 2001;357 :513 –518
Yasuda A, Kimura H, Hayakawa M, et al. Evaluation of cytomegalovirus infections transmitted via breast milk in preterm infants with a real-time polymerase chain reaction assay. Pediatrics. 2003;111 :1333 –1336
Friis H, Andersen HK. Rate of inactivation of cytomegalovirus in raw banked milk during storage at –20 degrees C and pasteurisation. Br Med J (Clin Res Ed). 1982;285 :1604 –1605
Anderson PO. Alcohol and breastfeeding. J Hum Lact. 1995;11 :321–323
American Academy of Pediatrics, Subcommittee on Hyperbilirubinemia. Management of hyperbilirubinemia in the newborn infant 35 or more weeks of gestation. Pediatrics. 2004;114 :297–316
Ryan AS, Wenjun Z, Acosta A. Breastfeeding continues to increase into the new millennium. Pediatrics. 2002;110 :1103 –1109
Polhamus B, Dalenius K, Thompson D, et al. Pediatric Nutrition Surveillance 2001 Report. Atlanta, GA: US Department of Health and Human Services, Centers for Disease Control and Prevention; 2003
American College of Obstetricians and Gynecologists. Breastfeeding: maternal and infant aspects. ACOG Educational Bulletin Number 258. Washington, DC: American College of Obstetricians and Gynecologists; 2000
American Academy of Family Physicians. AAFP Policy Statement on Breastfeeding. Leawood, KS: American Academy of Family Physicians; 2001
Fifty-Fourth World Health Assembly. Global Strategy for Infant and Young Child Feeding. The Optimal Duration of Exclusive Breastfeeding. Geneva, Switzerland: World Health Organization; 2001
United Nations Children`s Fund. Breastfeeding: Foundation for a Healthy Future. New York, NY: United Nations Children`s Fund; 1999
Institute of Medicine, Committee on Nutritional Status During Pregnancy and Lactation. Nutrition During Lactation. Washington, DC: National Academy Press; 1991:24–25, 161–171, 197–200
The Ross Mothers Survey. Breastfeeding Trends Through 2002. Abbott Park, IL: Ross Products Division, Abbot Laboratories; 2002
World Health Organization and United Nations Children`s Fund. Protecting, Promoting and Supporting Breast-Feeding: The Special Role of Maternity Services. Geneva, Switzerland: World Health Organization; 1989:13–18
Powers NG, Naylor AJ, Wester RA. Hospital policies: crucial to breastfeeding success. Semin Perinatol. 1994;18 :517 –524
Freed GL, Clark SJ, Sorenson J, Lohr JA, Cefalo R, Curtis P. National assessment of physicians` breast-feeding knowledge, attitudes, training, and experience. JAMA. 1995;273 :472 –476
Braveman P, Egerter S, Pearl M, Marchi K, Miller C. Problems associated with early discharge of newborn infants. Pediatrics. 1995;96 :716 –726
Williams LR, Cooper MK. Nurse-managed postpartum home care. J Obstet Gynecol Neonatal Nurs. 1993;22 :25 –31
Gielen AC, Faden RR, O`Campo P, Brown CH, Paige DM. Maternal employment during the early postpartum period: effects on initiation and continuation of breast-feeding. Pediatrics. 1991;87 :298 –305
Ryan AS, Martinez GA. Breast-feeding and the working mother: a profile. Pediatrics. 1989;83 :524 –531
Frederick IB, Auerback KG. Maternal-infant separation and breast-feeding. The return to work or school. J Reprod Med. 1985;30 :523 –526
Spisak S, Gross SS. Second Followup Report: The Surgeon General`s Workshop on Breastfeeding and Human Lactation. Washington, DC: National Center for Education in Maternal and Child Health; 1991
World Health Assembly. International Code of Marketing of Breast-Milk Substitutes. Resolution of the 34th World Health Assembly. No. 34.22, Geneva, Switzerland: World Health Organization; 1981
Howard CR, Howard FM, Weitzman ML. Infant formula distribution and advertising in pregnancy: a hospital survey. Birth. 1994;21 :14 –19
Howard FM, Howard CR, Weitzman M. The physician as advertiser: the unintentional discouragement of breast-feeding. Obstet Gynecol. 1993;81 :1048 –1051
Freed GL, Jones TM, Fraley JK. Attitudes and education of pediatric house staff concerning breast-feeding. South Med J. 1992;85 :483 –485
Williams EL, Hammer LD. Breastfeeding attitudes and knowledge of pediatricians-in-training. Am J Prev Med. 1995;11 :26 –33
Gartner LM. Introduction. Breastfeeding in the hospital. Semin Perinatol. 1994;18 :475
American Academy of Pediatrics, Committee on Nutrition. Breastfeeding. In: Kleinman RE, ed. Pediatric Nutrition Handbook. 5th ed. Elk Grove Village, IL: American Academy of Pediatrics; 2004:55 –85
American Dietetic Association. Position of the American Dietetic Association: breaking the barriers to breastfeeding. J Am Diet Assoc. 2001;101 :1213 –1220
Schanler RJ, Hurst NM. Human milk for the hospitalized preterm infant. Semin Perinatol. 1994;18 :476 –484
Lemons P, Stuart M, Lemons JA. Breast-feeding the premature infant. Clin Perinatol. 1986;13 :111 –122
Kron RE, Stein M, Goddard KE. Newborn sucking behavior affected by obstetric sedation. Pediatrics. 1966;37 :1012 –1016
Ransjo-Arvidson AB, Matthiesen AS, Lilja G, Nissen E, Widstrom AM, Uvnas-Moberg K. Maternal analgesia during labor disturbs newborn behavior: effects on breastfeeding, temperature, and crying. Birth. 2001;28 :5 –12
Widstrom A-M, Thingstrom-Paulsson J. The position of the tongue during rooting reflexes elicited in newborn infants before the first suckle. Acta Paediatr. 1993;82 :281 –283
Wolf L, Glass RP. Feeding and Swallowing Disorders in Infancy: Assessment and Management. San Antonio, TX: Harcourt Assessment, Inc; 1992
Righard L, Alade MO. Effect of delivery room routine on success of first breast-feed. Lancet. 1990;336 :1105 –1107
Wiberg B, Humble K, de Chateau P. Long-term effect on mother-infant behavior of extra contact during the first hour post partum. V. Follow-up at three years. Scand J Soc Med. 1989;17 :181 –191
Mikiel-Kostyra K, Mazur J, Boltruszko I. Effect of early skin-to-skin contact after delivery on duration of breastfeeding: a prospective cohort study. Acta Paediatr. 2002;91 :1301 –1306
Christensson K, Siles C, Moreno L, et al. Temperature, metabolic adaptation and crying in healthy, full-term newborns cared for skin-to-skin or in a cot. Acta Paediatr. 1992;81 :488 –493
Van Den Bosch CA, Bullough CH. Effect of early suckling on term neonates` core body temperature. Ann Trop Paediatr. 1990;10 :347 –353
Sosa R, Kennell JH, Klaus M, Urrutia JJ. The effect of early mother-infant contact on breast feeding, infection and growth. In: Lloyd JL, ed. Breast-feeding and the Mother. Amsterdam, Netherlands: Elsevier; 1976:179 –193
American Academy of Pediatrics, American College of Obstetricians and Gynecologists. Care of the neonate. In: Gilstrap LC, Oh W, eds. Guidelines for Perinatal Care. 5th ed. Elk Grove Village, IL: American Academy of Pediatrics; 2002:222
Shrago L. Glucose water supplementation of the breastfed infant during the first three days of life. J Hum Lact. 1987;3 :82 –86
Goldberg NM, Adams E. Supplementary water for breast-fed babies in a hot and dry climate—not really a necessity. Arch Dis Child. 1983;58 :73 –74
Eidelman AI. Hypoglycemia in the breastfed neonate. Pediatr Clin North Am. 2001;48 :377 –387
Howard CR, Howard FM, Lamphear B, de Blieck EA, Eberly S, Lawrence RA. The effects of early pacifier use on breastfeeding duration. Pediatrics. 1999;103(3) . Available at: www.pediatrics.org/cgi/content/full/103/3/e33
Howard CR, Howard FM, Lanphear B, et al. Randomized clinical trial of pacifier use and bottle-feeding or cupfeeding and their effect on breastfeeding. Pediatrics. 2003;111 :511 –518
Schubiger G, Schwarz U, Tonz O. UNICEF/WHO Baby-Friendly Hospital Initiative: does the use of bottles and pacifiers in the neonatal nursery prevent successful breastfeeding? Neonatal Study Group. Eur J Pediatr. 1997;156 :874 –877
Kramer MS, Barr RG, Dagenais S, et al. Pacifier use, early weaning, and cry/fuss behavior: a randomized controlled trial. JAMA. 2001;286 :322 –326
Gunther M. Instinct and the nursing couple. Lancet. 1955;1 :575 –578
Klaus MH. The frequency of suckling. A neglected but essential ingredient of breast-feeding. Obstet Gynecol Clin North Am. 1987;14 :623 –633
Procianoy RS, Fernandes-Filho PH, Lazaro L, Sartori NC, Drebes S. The influence of rooming-in on breastfeeding. J Trop Pediatr. 1983;29 :112 –114
Anderson GC. Risk in mother-infant separation postbirth. Image J Nurs Sch. 1989;21 :196 –199
Riordan J, Bibb D, Miller M, Rawlins T. Predicting breastfeeding duration using the LATCH breastfeeding assessment tool. J Hum Lact. 2001;17 :20 –23
Hall RT, Mercer AM, Teasley SL, et al. A breast-feeding assessment score to evaluate the risk for cessation of breast-feeding by 7 to 10 days of age. J Pediatr. 2002;141 :659 –664
American Academy of Pediatrics, Committee on Practice and Ambulatory Medicine. Recommendations for preventive pediatric health care. Pediatrics. 2000;105 :645 –646
American Academy of Pediatrics, Committee on Fetus and Newborn. Hospital stay for healthy term newborns. Pediatrics. 1995;96 :788 –790
Ahn CH, MacLean WC Jr. Growth of the exclusively breast-fed infant. Am J Clin Nutr. 1980;33 :183 –192
Brown KH, Dewey KG, Allen LH. Complementary Feeding of Young Children in Developing Countries: A Review of Current Scientific Knowledge. Publication No. WHO/NUT/98.1. Geneva, Switzerland: World Health Organization; 1998
Heinig MJ, Nommsen LA, Peerson JM, Lonnerdal B, Dewey KG. Intake and growth of breast-fed and formula-fed infants in relation to the timing of introduction of complementary foods: the DARLING study. Davis Area Research on Lactation, Infant Nutrition, and Growth. Acta Paediatr. 1993;82 :999 –1006
Kramer MS, Kakuma R. The Optimal Duration of Exclusive Breastfeeding. A Systematic Review. Geneva, Switzerland: World Health Organization; 2002
Chantry CJ, Howard CR, Auinger P. Breastfeeding fully for 6 months vs. 4 months decreases risk of respiratory tract infection [abstract 1114]. Pediatr Res. 2002;51 :191A
Dewey KG, Cohen RJ, Brown KH, Rivera LL. Effects of exclusive breastfeeding for four versus six months on maternal nutritional status and infant motor development: results of two randomized trials in Honduras. J Nutr. 2001;131 :262 –267
Butte NF, Lopez-Alarcon MG, Garza C. Nutrient Adequacy of Exclusive Breastfeeding for the Term Infant During the First Six Months of Life. Geneva, Switzerland: World Health Organization; 2002
Sugarman M, Kendall-Tackett KA. Weaning ages in a sample of American women who practice extended breastfeeding. Clin Pediatr (Phila). 1995;34 :642 –647
Dallman PR. Progress in the prevention of iron deficiency in infants. Acta Paediatr Scand Suppl. 1990;365 :28 –37
Domellof M, Lonnerdal B, Abrams SA, Hernell O. Iron absorption in breast-fed infants: effects of age, iron status, iron supplements, and complementary foods. Am J Clin Nutr. 2002;76 :198 –204
American Academy of Pediatrics, Committee on Fetus and Newborn. Controversies concerning vitamin K and the newborn. Pediatrics. 2003;112 :191 –192
American Academy of Pediatrics, Committee on Nutrition. Nutritional needs of the preterm infant. In: Kleinman RE, ed. Pediatric Nutrition Handbook. 5th ed. Elk Grove Village, IL: American Academy of Pediatrics; 2004:23 –54
Pisacane A, De Vizia B, Valiante A, et al. Iron status in breast-fed infants. J Pediatr. 1995;127 :429 –431
Griffin IJ, Abrams SA. Iron and breastfeeding. Pediatr Clin North Am. 2001;48 :401 –413
Dewey KG, Cohen RJ, Rivera LL, Brown KH. Effects of age of introduction of complementary foods on iron status of breastfed infants in Honduras. Am J Clin Nutr. 1998;67 :878 –884
Naylor AJ, Morrow AL. Developmental Readiness of Normal Full Term Infants to Progress From Exclusive Breastfeeding to the Introduction of Complementary Foods: Reviews of the Relevant Literature Concerning Infant Immunologic, Gastrointestinal, Oral Motor and Maternal Reproductive and Lactational Development. Washington, DC: Wellstart International and the LINKAGES Project/Academy of Educational Development; 2001
Cohen RJ, Brown KH, Canahuati J, Rivera LL, Dewey KG. Determinants of growth from birth to 12 months among breast-fed Honduran infants in relation to age of introduction of complementary foods. Pediatrics. 1995;96 :504 –510
Ashraf RN, Jalil F, Aperia A, Lindblad BS. Additional water is not needed for healthy breast-fed babies in a hot climate. Acta Paediatr. 1993;82 :1007 –1011
Huffman SL, Ford K, Allen H, Streble P. Nutrition and fertility in Bangladesh: breastfeeding and post partum amenorrhoea. Popul Stud (Camb). 1987;41 :447 –462
Dettwyler KA. A time to wean: the hominid blueprint for the natural age of weaning in modern human populations. In: Stuart-Macadam P, Dettwyler KA, eds. Breastfeeding: Biocultural Perspectives. Hawthorne, NY: Aldine de Gruyter; 1995:39 –73
American Academy of Pediatrics, Committee on Nutrition. Iron fortification of infant formulas. Pediatrics. 1999;104 :119 –123
American Academy of Pediatrics, Committee on Fetus and Newborn. Controversies concerning vitamin K and the newborn. Pediatrics. 2003;112 :191 –192
Hansen KN, Ebbesen F. Neonatal vitamin K prophylaxis in Denmark: three years` experience with oral administration during the first three months of life compared with one oral administration at birth. Acta Paediatr. 1996;85 :1137 –1139
Gartner LM, Greer FR; American Academy of Pediatrics, Section on Breastfeeding and Committee on Nutrition. Prevention of rickets and vitamin D deficiency: new guidelines for vitamin D intake. Pediatrics. 2003;111 :908 –910
Centers for Disease Control and Prevention. Recommendations for using fluoride to prevent and control dental caries in the United States. MMWR Recomm Rep. 2001;50 (RR-14):1 –42
Blair PS, Fleming PJ, Smith IJ, et al. Babies sleeping with parents: case-control study of factors influencing the risk of the sudden infant death syndrome. BMJ. 1999;319 :1457 –1462
Charpak N, Ruiz-Pelaez JG, Figueroa de C Z, Charpak Y. Kangaroo mother versus traditional care for newborn infants 2000 grams: a randomized, controlled trial. Pediatrics. 1997;100 :682 –688
Hurst N, Valentine CJ, Renfro L, Burns P, Ferlic L. Skin-to-skin holding in the neonatal intensive care influences maternal milk volume. J Perinatol. 1997;17 :213 –217
Hughes V. Guidelines for the establishment and operation of a human milk bank. J Hum Lact. 1990;6 :185 –186
Human Milk Banking Association of North America. Guidelines for Establishment and Operation of a Donor Human Milk Bank. Raleigh, NC: Human Milk Banking Association of North America Inc; 2003
Arnold LD. Clinical uses of donor milk. J Hum Lact. 1990;6 :132 –133
Kaplan M, Hammerman C. Severe neonatal hyperbilirubinemia: a potential complication of glucose-6-phosphate dehydrogenase deficiency. Clin Perinatol. 1998;25 :575 –590, viii
Kaplan M, Vreman HJ, Hammerman C, Schimmel MS, Abrahamov A, Stevenson DK. Favism by proxy in nursing glucose-6-dehydrogenase-deficient neonates. J Perinatol. 1998;18 :477 –479
Gerk PM, Kuhn RJ, Desai NS, McNamara PJ. Active transport of nitrofurantoin into human milk. Pharmacotherapy. 2001;21 :669 –675
American Academy of Pediatrics, Section on Pediatric Dentistry. Oral health risk assessment timing and establishment of the dental home. Pediatrics. 2003;111 :1113 –1116
Fewtrell MS, Lucas P, Collier S, Singhal A, Ahluwalia JS, Lucas A. Randomized trial comparing the efficacy of a novel manual breast pump with a standard electric breast pump in mothers who delivered preterm infants. Pediatrics. 2001;107 :1291 –1297
American Academy of Pediatrics, Breastfeeding Promotion in Physicians` Office Practices Program. Elk Grove Village, IL: American Academy of Pediatrics; 2001, 2004
Freed GL, Clark SJ, Lohr JA, Sorenson JR. Pediatrician involvement in breast-feeding promotion: a national study of residents and practitioners. Pediatrics. 1995;96 :490 –494
Brown LP, Bair AH, Meier PP. Does federal funding for breastfeeding research target our national health objectives? Pediatrics. 2003;111(4) . Available at: www.pediatrics.org/cgi/content/full/111/4/e360
למאמרים נוספים באתר במדור הנקה:
הנקה מוצלחת!
מסטיטיס – דלקת בשד, גודש ומלאות בשד
צהבת הנקה וצהבת היילוד
יועצות הנקה מוסמכות, תומכות הנקה, מרכזים טרטולוגיים
מדריך קצר לאם המניקה שחוזרת לעבוד וגם שואבת
מיתוסים בהנקה
חטיפים בהנקה – מתכונים מאוזנים בעשר דקות
אוכל, שתיה, תינוק, אשה
ויטמינים ותוספי מזון בהריון ובהנקה
קריטריונים לבחירת חזיות הנקה
ההנקה כאמצעי מניעה טבעי
קישורים להמון תמונות הנקה מדהימות
|
