לידות בית

עבודה זו של ליטל שמש - סטודנטית לרפואה ובתה של המיילדת אילנה שמש הוגשה כחלק מחובות ההגשה במסגרת לימודיה

מבוא:
הנושא עליו בחרתי לעשות את העבודה הוא לידות בית. נושא, שלכאורה אין לו עדיין כל קשר אלי מעצם היותי רק בת 23, ומכיוון שלא ילדתי ואין לי כל כוונה לעשות זאת בזמן הקרוב. אך אין הדבר כך.
נושא הלידה ככלל והלידה הטבעית בפרט הוא נושא שגדלתי עליו. אמי, אילנה שמש, היא מיילדת מוסמכת המיילדת בארץ בשיטה טבעית בבית החולים ואף מבצעת לידות בית. עובדה זו פתחה בפני עולם חדש ומופלא ודרך הסתכלות שונה על תהליך הלידה. יתרה מכך, בהיותי בת 12, צפיתי בהולדתה של אחותי הקטנה (היום בת 10), לידה שנעשתה בביתנו במושב בנוכחות המשפחה הקרובה, מיילדת וחברה טובה של אימי. עד היום אני נרגשת בהיזכרי בחוויה הנהדרת שזכיתי להיות שותפה לה יחד עם משפחתי, חוויה אינטימית, מקרבת, מרגשת ומלאת שמחה.
ראיתי בעבודה זו הזדמנות לערוך חקירה מעמיקה יותר בנושא ע"מ להרחיב את הידע שברשותי,
וכאישה הנכנסת למקצוע הרפואה לברר מדוע בארץ אין זה נפוץ, מה היתרונות, החסרונות ואולי מה צופן העתיד לתחום המופלא הזה.
זהו נושא בעל משמעויות חברתיות, כלכליות ופוליטיות רבות, שבמדינות מסוימות כגון הולנד מהווה חלק מהנורמה ובאחרות כמו ישראל נמצא עדיין בחיתוליו.

הספרות בנושא היא רבה, החל מספרים שנכתבו חלקם ע"י רופאים ומיילדות וחלקם ע"י אנשים מהשטח (Lay People), ועד מגזינים וכתבי עת. אנשי המקצוע עמם דיברתי במהלך העבודה עזרו לי רבות בכך שהפנו אותי לספרות הרלוונטית ולסטטיסטיקות בנושא.

הקדמה:
קצב התפתחות הטכנולוגיה שהיה לעזר כה רב ברפואה בכלל ובמיילדות בפרט – הותיר אמהות רבות בתחושה של אובדן, בצפייה למימוש חלום של הגשמה עצמית בדרך שבה היא משמשת כמובילה את מרכבת הלידה ועל פיה ישק דבר... והינה היא מוצאת עצמה מובלת לבית החולים לרצף אירועים שהיא עצמה רק דמות ברקע.
תהליך הלידה, שהוא חלק אינטגרלי מחיינו – מקבל בבית החולים (שימו לב לסמנטיקה: בית חולים במקום בית יולדות) התייחסות של מחלה – סבל – תרופות. רופאים רבים עוסקים ברפואה "כדי לקדם את מדע הרפואה" והם רואים כאתגר כל התערבות רפואית בלידה ומייחסים כל לידה להצלחה של פלאי הרפואה.
אך בבואנו להסתכל על תהליך הלידה דרך משקפיים "רפואיות" אלו בלבד, גורמים אנו אבל ליולדת בכך שאנו מורידים מכוחה ומערכו של תהליך מופלא זה.
כיצד יכולים אנו להתעלם מהעובדה שיש דברים מעבר לפן הרפואי גרידא ולהסתכל רק על התוצאה הסופית של התהליך - אם בריאה ותינוק בריא.
מה לגבי התהליך עצמו, החוויה העוברת על האישה היולדת?
האין זה חשוב שחווית הלידה תהיה עבור האם חוויה מעצימה שתחזק את בטחונה בגופה וביכולת הטבעית שלה, שתוכל לממש את הפוטנציאל העצום הטמון בגופה ובה לידי ביטוי בצורה כה ברורה בתהליך הזה?
כשאנו מסתכלים על לידה, הלידה בעלת האיכות הגבוהה ביותר וקבלת הפנים הטובה ביותר לחיים – חייבת לכלול היבטים רגשיים, נוסף להיבטים רפואיים.
כשמשתמשים במכשירים במקום ביחס אנושי חמים – משתלט המכשיר ומונע מהאישה לנהוג לפי נטיות גופה והבנתה.
בכל אישה טמון הידע איך ללדת, מה צריך לקרות בכל שלב. הגוף מטבעו יודע מה לעשות, אנחנו רק צריכות להקשיב, להיות מודעות, ולא להפריע למהלך טבעי זה. חשוב שנשים תהיינה מודעות וקשובות לתהליך המופלא המתרחש בגופן.
הטבע יצר את האישה כך שתוכל להכיל ולספוג גם את הכאב הכרוך בתהליך הלידה.
מבנה החברה המערבית, מעמד האישה, פוליטיקה וכניסת גברים למערכת המיילדותית שינו את פני הדברים במאות האחרונות וביטחונן של נשים בגופן, בידע שלהן וביכולת שלהן ללדת באופן טבעי התערערו לחלוטין. הכאב בלידה הפך לאויב וההתגוננות מפניו הביאה תגובת שרשרת: התערבויות רפואיות בלידה, תלות במשככי כאבים, ניהול הלידה ע"י צוות רפואי ולא ע"י האישה ובן זוגה, ובעקבות אלה נגזלת הזכות וההזדמנות הגדולה שניתנה לנשים לצמיחה והתפתחות מתהליך הלידה.
בעבודה זו אני בוחנת דרך לידה אחרת, לידת הבית, השמה לה למטרה להשיג בנוסף לאם ותינוק בריאים גם את הדגשים הנ"ל, כשמחקרים סטטיסטים רבים מצביעים על כך שבלידות בית מתוכננות מראש של יולדות בסיכון נמוך עם צוות מיילדותי מוסמך, תוצאות הלידה מבחינת תמותת אמהות ותינוקות זהות לאלו שבבתי החולים , אך קיימת בהם ירידה משמעותית בהתערבות הרפואית (מלקחיים, ואקום, ניתוח קיסרי וחיתוך החיץ הנקבי – אפיזיוטומיה) ושביעות רצון גדולה יותר של היולדות.
המעבר מהבית לבית חולים ובחזרה
המונח "לידה מחוץ לבית חולים" הומצא רק במאה הנוכחית. לפני שנת 1900 היה נדיר ביותר ללדת בתוך בית חולים. פחות מ- 5% מכל הנשים ילדו בבית חולים והן ילדו שם רק מפני שהיו מאוד חולות. לידה התרחשה בבית, בשליטת נשים ובסיוע נשים מיילדות.
אך, תוך זמן קצר כל זה שונה. ב- 1940 כמעט מחצית מכל הלידות בעולם המערבי התרחשו בבית חולים ובשנת 1970 שינוי מקום הלידה היה מוחלט – יותר מ- 99% לידות בבית חולים. לידה בבית חולים התנהלה תחת השליטה של רופאים גברים בעיקר. הגורמים שהביאו לירידה ובסופו של דבר לחיסול לידות הבית הם:
1. צירוף תורת המיילדות לשטח הרפואה
1. האבולוציה של המיילד הגברי (הרופא) בסוף המאה ה- 18
1. הירידה במעמד המיילדת שהתרחש בסוף המאה ה- 19 ותחילת ה- 20.
1. היווצרות מחלקות יולדות למעמד הסוציו- אקונומי הנמוך למטרת לימוד בסוף המאה ה-18
1. גילוי הסיבה לקדחת הלידה – חוסר רחיצת ידיים של הרופאים – דבר שעם היוודעו תרם לעליית הבטיחות בבתי חולים
1. תגליות מיילדותיות כמו מלקחיים במאה ה-18, הרדמה (אתר בשנת 1847, כלורופורם ב- 1853, הרדמה ספינלית 1946-1885), משככי כאבים בתחילת המאה ה- 20 ואינקובטורים לילודים בסוף המאה ה- 19.

המעבר לבית חולים הביא שורה של התנהגויות תלותיות של נשים כגון הדרישה לשיכוך כאבים והרדמה, הפחד מכאב, ובורות על לידה. הוקמו לראשונה בתולדות חיי האנושות מחלקות יונקים והופרדו תינוקות מאמותיהן ומשפחתם. נשים אבדו את שליטתן על הלידה שלהן כאשר רופאים שהיו אז לרוב גברים, החליפו את מעמד המיילדת ותומכי לידה נשיות אחרות ליד מיטת היולדת.

ההתעוררות המחודשת בנושא לידת בית נובעת מצירוף כוחות חברתיים עיקריים כמו: פמיניזם, התנועה להכנה ללידה, התנועה לבריאות הוליסטית ורפואה אלטרנטיבית, ותפיסת היולדת כצרכנית שירותי בריאות. כל אלה מדגישים את חשיבות המודעות העצמית, האחריות האישית שיש ליולדת על גופה, בחירה מודעת ושליטה של נשים על גופן.
הדרישה להחזיר את הלידה לבית מערערת את איזון הכוחות בין הפרט לבין הממסד. המאבק של שליטת הפרט מול דרישות הממסד אינו בעיה ייחודית ללידה, וכולל בתוכו את מאבקי החברה בנוגע לכוח, שליטה וכסף.
בעבר, נשים ילדו תמיד בבית וכיום ישנן נשים הממשיכות לעשות זאת למרות המכשולים החברתיים. על החברה של ימינו מוטל להתמודד בסוגיות הללו של חופש בחירת מקום הלידה.

לידת בית - מהי?
העיקרון המנחה את לידת הבית הוא שסביבת הלידה צריכה להיות מיוחדת במינה וכל אלה הבאים במגע עם ההורים לעתיד צריכים לדעת לתת מעצמם ולא רק מכישוריהם הטכניים. ההתייחסות האישית יוצרת אמון, תורמת לביטחונה העצמי של היולדת ביכולתה – וזהו אחד היתרונות הגדולים של לידה בסביבה הביתית ולכן יש ללידה בבית ביקוש הולך וגדל בעולם המערבי וכן בארצנו.
נשים ובני זוגן היולדים בבית רואים בלידה בראש וראשונה תפקוד ביולוגי נורמלי, ביטוי של בריאות וחיוניות ואירוע מאוד משפחתי ורגשי ולא דווקא רפואי. הלידה מהווה בעבור כל אחד מבני המשפחה חוויה אישית עמוקה.
שליטה וחופש הם נושאים חשובים. אישה בביתה שלה יכולה לבחור כל תנוחה הנוחה לה, להאזין למוסיקה בהתאם לבחירתה, להקים רעש ככל העולה על רוחה, לשהות במהלך הצירים גם באמבט – למעשה היא חופשיה לעשות כאוות נפשה, אין לה חשש שמא היא מפריעה למישהו או מטרידה מדי או שאחרים יפריעו לה ו"ידריכו" אותה כיצד עליה להתנהג.
לבית השפעה מרגיעה, האם לעתיד נמצאת בטריטוריה הטבעית שלה והיא "מארחת" את הצוות המיילד המוכר לה מבעוד מועד.
היולדת היא השולטת במה שקורה לגוף שלה. היא יכולה להימנע מהניהול הפעיל של הלידה ומהנהלים השגרתיים ולעיתים השרירותיים כמו מילוי שאלונים, חוקן, גילוח, עירוי נוזלים, צום והצמדה של מוניטור לאורך כל הלידה ובלידה ראשונה לרוב גם חתך חיץ הנקבים (אפיזיוטומיה). היא המחליטה, יחד עם הצוות המיילדותי התומך בה כיצד הלידה תתרחש ותתנהל.
אישה היולדת בביתה אינה צריכה לעבוד את טלטולי הדרך או העברות מחדר לחדר וממיטה למיטה, לידה בבית אינה גורמת לניתוק מבני המשפחה – נהפוך הוא, הלידה מאחדת אותם והדבר חשוב במיוחד כשיש ילדים קטנים שהפרידה קשה עליהם ויוצרת קנאה נוספת, כשהאם חוזרת מבי"ח ומביאה עמה ייצור חדש התופס את מקומם ומעסיק את האם.
האב החדש אינו חייב להיפרד מאשתו ותינוקו לאחר הלידה והחוויה העמוקה שעברו יחד יכולה להימשך בחמימות ספונטנית ובאינטימיות של המשפחה בביתה.
לידה בבית מאפשרת לשחרר רגשות התומכים בתהליכים הפיסיולוגים שלאחר הלידה מבלי להיות תלויים בזמן ובחסד של צוות שלא תמיד הזמן ברשותו.
קבלת הפנים לתינוק – יש בה כדי להבטיח שחוויותיו הראשונות סמוך לאחר הלידה יהיו בדיוק כמו שהיתה האם רוצה (תאורה נעימה, מוסיקה, אמבט, שקט, נוחות, יניקה מיידית, משפחה).
התנאים בבית מאפשרים קשר ראשוני להתקשרות של האם לתינוקה. (מחקרים רבים על חשיבות קשר ראשוני הוכיחו בעליל קשר טוב יותר עם התינוק, פחות בעיות בהנקה ותינוק רגוע יותר). האם יכולה להחזיק אותו על מיטתה לצידה, לספק את צרכיו האמיתיים, להתוודע בנחת לתינוקה בחברת כל משפחתה, להחזיקו כאוות נפשה, להניקו לפי דרישותיו.

למי מתאימה לידה בבית:
הלידה בבית אינה מתאימה לכל אישה. היולדת חייבת לענות על מספר קריטריונים לפני שהצוות הרפואי אכן מוכן לבצע לידת בית.
מצבים בהם המיילדת תחליט לא ליילד יולדת בבית יהיו:
תאומים, ניתוח קיסרי בלידה קודמת, לחץ דם גבוה, עובר גדול, עובר פג, סכרת, דימום בלידות קודמות, מצג עכוז, אנמיה, רעלת הריון, אישה שמפחדת מהלידה, חוסר תמיכה של בן הזוג, חשש למום כלשהו בעובר, מרחק גדול מדי מבית חולים, תנאים סניטריים ירודים, העדר טלפון, חשמל או מים זורמים וכו`.
האנשים שבוחרים ללדת בלידת בית הם שונים ומגוונים, מגיעים מכל השכבות הסוציו-אקונומיות: מכל העדות, דתיים וגם חילוניים, אנשי אקדמיה, עסקים והיי טק אל מול אנשי שוליים תמהונים. אבל באופן כללי ניתן לומר שיש מספר דברים משותפים לכולם - הם רוצים אוטונומיה על גופם ורבים מהם הם אנשים שנרתעים ממסגרת ומשמעת. הם רוצים שליטה ויחס טוב. אלו הם אנשים עם בטחון בגוף שלהם ובתהליך הטבעי של לידה. הם רואים לידה כאירוע פיסי וריגשי ולא כאירוע רפואי גרידא. חלק לא קטן מהאנשים היולדים בבית עברו אכזבות או טראומות בלידות הקודמות (פיסיות ונפשיות), לידות עם המון התערבות רפואית ורוצים שהלידה הקרובה תהיה חוויה מתקנת. לחלקם יש פוביות מבתי חולים מסיבות שונות. לרבים יש אמונה חזקה ברפואה אלטרנטיבית.
משיחה עם מיילדת בית ותיקה עולה כי בקרב היולדים בבית בישראל יש אחוז גבוה יחסית של בעלי השכלה גבוהה ומקצועות צווארון לבן. 4

מי משתתף בלידת הבית?
היולדת ובן זוגה, תומכת לידה (דולה) או אמא/אחות/חברה, מיילדת (לפעמים מתלווה גם מיילדת שניה או אחות נוספת), לפעמים רופא נשים, לעיתים הילדים הגדולים (והמטפלים האחראיים עליהם). לעיתים נמצא בבית או מגיע מספר שעות לאחר הלידה גם רופא ילדים.

כיצד מתנהלת לידת הבית:
שלב I - התקשרות ראשונית דרך הטלפון
האישה מגיעה אל המיילדת לרוב משמועה העוברת מפה לאוזן ולעיתים דרך המדיה (מגזינים או אינטרנט). בשיחה הראשונה נעשה הסינון הראשוני לגבי מעמד של הריון סיכון נמוך, מרחק גיאוגרפי של בית היולדת מבית החולים, אפשרות לעמוד בתשלום ($1000 - $700), יש שיחה על המניעים והמיילדת מבהירה שאין שימוש בתרופות נגד כאבים בלידת בית. אם יש התאמה קובעים פגישת הכרות.
שלב II - פגישת הכרות
מתקיימת פגישה בין המיילדת לבני הזוג בבית היולדת או במרפאת המיילדת האורכת כשעה עד שעתיים. בשיחה נדונים היתרונות והחסרונות של לידת בית, אופציות במקרה של סיבוך או צורך בהעברה לבית חולים, אחריות הזוג ודרכי התמודדות עם הכאב. המיילדת עונה לכל שאלות הזוג ביחס לכישוריה ומהלך הלידה. נעשה בירור מצב מיילדותי ע"מ לוודא מעמד של הריון סיכון נמוך המבוסס על תיאור לידות קודמות, מעקב הריון נוכחי ואנמנזה רפואית. במהלך הפגישה המיילדת לומדת להכיר יותר את הזוג ע"י שאלות על מקצוע, תחביבים, דרך חיים, המניעים ללידת הבית, צרכים ורצונות ספציפיים.
היולדת מקבלת הנחיות כתובות עם הוראות מפורשות מתי עליה לקרוא לה ללידה, הציוד הנדרש, כיצד להכין את הבית ללידה, כרטיס ביקור עם כל הטלפונים של המיילדת, הפניה לקורס הכנה ללידה ויועצת הנקה במידת הצורך.
שלב III - מפגש בחודש תשיעי
שלב IV - הלידה
אין התערבויות רוטיניות (חוקן, גילוח, עירוי, מוניטור וכד`).
שמיעת דופק העובר לסירוגין, ומדידת לחץ דם. מתבצעות מעט בדיקות נרתיקיות. יש הקפדה על תנועתיות של היולדת, שתיה ואוכל ללא הגבלה, שימוש באמבטיה/מקלחת/ג`קוזי ועיסויים לצורך הקלה על הכאב. הלידה עצמה מתבצעת בתנוחה הנוחה ליולדת (עמידה, כריעה, ישיבה על הצד, עמידת 6). כמעט ולא מבוצע חתך אפיזיוטומיה, אלא יש שימוש בקומפרסים חמים ושמן והוצאה איטית של הראש תוך כדי נשימות.
מיד לאחר הלידה התינוק מונח על בטן אימו ללא שאיבת ריר רוטינית. חבל הטבור נחתך ע"י האב או המיילדת בגמר פעימות דופק בטבור. השליה יוצאת בצורה פיסיולוגית ע"י לחיצות של היולדת ואין שימוש בתרופות מכווצות רחם באופן רוטיני. המיילדת בודקת שלמות השליה והימצאות קרעים וצורך בתפירה.
מושם דגש על יצירת קשר ראשוני (BONDING) בין האם לתינוק, ודואגים לתנאים נוחים לתינוק כמו עמום אורות וחום. לאחר הלידה יש נסיון ראשון להנקה בסיוע המיילדת.
שלב V - לאחר הלידה
המיילדת נשארת עם היולדת למשך שעתיים שלוש. בזמן הזה היא משגיחה על דמם רחמי, הנקה ומתן שתן ראשוני. המיילדת מסייעת בקימה הראשונה מהמיטה, במקלחת ובנקיון כללי של הלידה. המיילדת כותבת מכתב רשמי למשרד הפנים או לבית החולים ע"מ לאפשר רישום התינוק במשרד הפנים. המיילדת שוקלת את התינוק ונותנת ויטמין K.
שלב VI - מעקב היולדת והתינוק בשבוע ראשון לאחר הלידה
אחריות היולדת לוודא בדיקה של התינוק ע"י רופא ילדים בבית החולים/טיפת חלב/קופת חולים או רופא פרטי. המשך מעקב כולל PKU וחיסונים ע"י טיפת חלב או אחות/רופא פרטי.
במידת הצורך תבצע המיילדת ביקור בית נוסף.

סיכום ראיונות עם שתי יולדות שילדו לידת בית מתוכננת:
במהלך העבודה ראיינתי 2 נשים שילדו לידת בית מתוכננת. האחת ילדה בעבר בבית חולים בלידה קונבנציונאלית. למרות שגם היא והתינוק עברו את הלידה בשלום היא הרגישה שפיספסה את האלמנט הרגשי בלידה וחשה תחושות מעורבות של אכזבה ותסכול. היא חוותה לפי דבריה השפלה כאשר פרטיותה הופרה כאשר אחיות ורופאים נכנסו ויצאו כל הזמן מהחדר. היא הרגישה יחס לא אמפטי מצד הרופא שכאשר צעקה בכאב אמר לה "היית צריכה לחשוב על זה לפני 9
חודשים...". היא תיארה תחושה של חוסר אונים, כאשר היא שוכבת על הגב, כבולה, ונשללת ממנה כל זכות שליטה על גופה.
בסוף הלידה נלקח ממנה התינוק "הרגשתי כעס רב על האחיות שלקחו ממני את התינוק. זה התינוק שלי, ורציתי כל כך להחזיק אותו ולהניק אותו אבל פשוט לא הרשו לי. בחרתי ללדת הפעם בלידת בית כי רציתי חויה מתקנת, לדעת שאני מסוגלת ללדת בכוחות עצמי ולנצל את
הפוטנציאל הנשי הטמון בי. אני יכולה להגיד עכשיו שהלידה בבית היתה חויה מעצימה שהחזירה לי את הבטחון בגופי, זו בהחלט היתה חוית שיא בחיי".
עבור האישה השניה שראיינתי היתה זו לידתה הראשונה. היא החליטה ללדת בבית מפני שהיא יודעת שאינה מתאימה למסגרות. היא מאמינה באורח חיים טבעי ואינה צרכנית של רפואה קונבנציונאלית. היא ראתה את בית החולים כמקום של חולי ולכן לא מתאים לתהליך בריא וטבעי כמו לידה. היא רצתה לנהל את הלידה בטריטוריה שלה בתנאים שלה. היא מתארת את הלידה כדבר כואב, אך יחד עם זאת חויה חיובית, מרגשת ועונה על ציפיותיה.

למה לא ללדת בבית החולים?
האם יתכן שבית החולים אינו מהווה את הסביבה האידיאלית ללידה? אני בטוחה שכל אישה שילדה בבית חולים יכולה להגיד דברים טובים על בית החולים בו ילדה ומספר דברים פחות טובים שהתרחשו ושאולי ניתן לשפר. אך ישנו קונסנזוס כללי בקרב רוב הנשים בארץ (או לפחות בקרב רוב הנשים שאיתן דיברתי באזור מגורי ובקרב חברותי הסטודנטיות בין אם כבר ילדו או לא) כי לידה בבית חולים היא הדבר הבטיחותי ביותר והעדיף על פני כל לידה במקום אחר. הרי אם בבית החולים יש כל כך הרבה מכשור ובכל לידה כל כך הרבה התערבות ושימוש במכשור הרפואי, כיצד יתכן שלידה מחוץ לבית החולים תהיה בטוחה או בכלל אפשרית? הרי כל מה שנמצא בבית החולים הוא חיוני והשימוש בו הוא הכרחי. ואנחנו כל הזמן שומעים על מקרים בהם "בית החולים הציל את התינוק שלי"... האם זה באמת נכון?
בלידה, לרוב אנחנו לוקחים כמובן מאליו שבתי החולים חייבים להיות הבטוחים ביותר בגלל שיש בהם את המכשור ואת הצוות המקצועי להתמודד עם מצבי חירום רפואיים. אבל, הבא ננסה לבחון סברה כי לפעמים הם בעצמם אלו שגורמים למצבי החירום מלכתחילה. התערבויות רבות שמתרחשות באופן שגרתי בבית החולים גורמות לסיבוכים איאטרוגנים (iatrogenic). כלומר, מצב חולי שנגרם ע"י רופאים.

לידה שגרתית בבית חולים:
ההשפעות של לחץ Stress - לידה היא תהליך שמלווה בלחץ עבור כל אישה, אפילו כאשר היולדת בוחרת לעשות זאת מחוץ לבית החולים בסביבה שבה היא מרגישה בטוחה ומוקפת חברים. בבית החולים, לחץ סביבתי מתווסף על הלחץ הפסיכולוגי הקיים בכל מקרה.
הולדת נמצאת בסביבה זרה, היא צריכה להתמודד עם מספר אנשי צוות שונים, להתחשב ביולדות הנוספות הנמצאות לידה ועם שימת הדגש על התקלות שעשויות להתרחש. זה לא רק עניין הכאב. הלחץ הנוסף הזה של הסביבה הרפואית הזרה מתווסף ללחץ מהכאב והאישה נהיית לחוצה (distressed). לחץ נוטה להתערב עם היעילות של התכווצויות הרחם מפני שהגוף מפריש "הורמוני לחץ" כטוכולאמינים (catecholamines) כגון אדרנלין ונוראדרנלין שמעכבים את הפעילות של אוקסיטוסין (oxytocin) שהוא הגורם להתכווצויות. התקדמות הלידה מואטת דבר שמצריך במקרים רבים שימוש בזירוז מלאכותי.
דוגמא בולטת להשפעת הלחץ ניתן לראות בתופעה הנפוצה של העלמות צירים יעילים עם כניסתה של יולדת לחדר לידה.
בלידת בית נמנע הלחץ הסביבתי העודף ואין הפרעה של התהליך הפיסיולוגי הטבעי.
זירוז (acceleration of labor) – זירוז קצב הלידה באופן מלאכותי.
זירוז, כמו כל ההתערבויות הרפואיות יכול להיות מועיל במצבים מסוימים. אבל במקרים רבים הזירוז נעשה בעיקר מתוך נוחות של הרופא והצוות המיילד, אילוצי המערכת (צפיפות ועומס יולדות) וכדי להתגבר על הבעיה של החלשות צירים עקב הסביבה היוצרת Stress.
אבל זירוז הוא לא תמיד פעולה מוצלחת ותמיד יש בו סיכונים.
נתינת זירוז גוררת עימה שרשרת שלמה של התערבויות שאולי לא היה צורך בהם אם לא היו מזרזים את הלידה באופן מלאכותי.
זירוז גורר לידה מלאכותית שהצירים בה הם אגרסיבים יותר וצפופים יותר. היולדת מרגישה יותר כאב ועולה הצורך בשימוש במשככי כאבים שנושאים עימם תופעות לוואי משלהם. הזירוז עצמו גורם ליותר מצוקה עוברית בגלל צפיפות הצירים והסוף הוא לעיתים קרובות לידה מכשירנית ואף ניתוח קיסרי.
משככי כאבים: אפידורל - תופעות הלוואי הנפוצות הן פי שתיים יותר לידות מכשירניות בלידה ראשונה, יותר ניתוחים קיסריים, חום של האם בלידה, זיהום בדרכי השתן עקב צורך בצנטור ע"י קטטר, ירידה בלחץ דם וכתוצאה מכך מצוקת עובר, כאבי ראש וגב כרוניים. התופעות הנדירות הן חולשת גפיים קבועה, שיתוק, הפסקת נשימה, דום לב.
נרקוטיקה כגון פטידין (טשטוש) - תופעת לוואי היא דיכוי נשימה אצל הילוד והפרעה ברפלקס המציצה, דבר שיכול לגרום לבעיות בהנקה.
התערבות פעילה (Active management of labor)– בבתי חולים רבים הלידה מנוהלת באופן "פעיל". כלומר, הרופא/מיילדת "לוקחים פיקוד" במטרה לגרום ללידה להיכנס לתבנית סטנדרטית. תבנית טיפוסית היא שהלידה לא צריכה לארוך יותר מ12- שעות, הפתיחה צריכה להתרחש בקצב של לפחות 1 ס"מ בשעה והלידה חייבת להתרחש תוך שעה אחת מפתיחה גמורה. מצב כזה בו מצפים שכל אישה תיכנס לתבנית סטנדרטית אינו מצב טבעי. לכל אישה יש את הקצב הביולוגי שלה, שק הציפיות והפחדים שאיתו היא מגיעה לבית החולים המשפיעים במידה רבה על התהליך הפיסיולוגי.
ברגע שלוקחים את השליטה מהיולדת ומשאירים אותה חסרת אונים ומנוטרלת מפעולה הלידה הופכת להיות מחוויה מעצימה לחוויה מחלישה ולעיתים טראומטית.
מוניטור – מיד עם כניסת היולדת לחדר הלידה היא מתחברת למכשיר מוניטור הבודק באופן רצוף את פעימות לב העובר ואת תדירות ומשך הצירים. החיבור הפיסי הזה מונע מהיולדת כל חופש תנועה ומחייב לרוב תנוחה של שכיבה ע"מ לקבל תרשים קריא. במצבים מסוימים, מחברים יולדת למוניטור פנימי כדי לאפשר מעקב מדויק יותר לדופק עוברי. זה נעשה באמצעות אלקטרודה שמחוברת לעור הקרקפת של העובר ע"י הברגה או דקירה של ראש העובר.
ההגיון העומד מאחורי שימוש במוניטור הוא הרצון לעקוב במשך כל הלידה אחר מצבו של התינוק ע"מ לזהות כל מקרה של מצוקה עוברית וע"י כך לאפשר התערבות בזמן אמת שתמנע נזק מוחי או מות עובר. יעילות המוניטור נראת הגיונית למדי וכיום השימוש בו מושרש בריטואל של כל לידה בבית חולים. למרות כל זאת, כל המחקרים משלושים השנים האחרונות בנוגע ליעילותו של המוניטור מראים כי המוניטור אינו משפר את התוצאות (בהשוואה לשמיעת דופק לסירוגין ע"י מיילדת) ויותר מכך, הוא גרם לעליה ניכרת באחוז הניתוחים הקיסריים. כמו כן נמצא כי פענוח תרשים המוניטור מאוד סובייקטיבי.
הבעיה העיקרית הנוצרת מהשימוש במוניטור היא עקב הגבלת התנועה מפני שתנועתיות היא כלי מרכזי בהתמודדות עם כאבי צירים. המוניטור מסית מרבית מתשומת הלב מהיולדת כך שהמוניטור הופך למרכז הפוקוס במקום היולדת.
בעיה נוספת היא הגברת אלמנט ה Stress אצל הרופא ונוצרות אזעקות שב רבות בגלל סוביקטיביות הפיענוח וחוסר הדיוק שגורמות התערבויות יתר – בעיקר ניתוחים קיסריים מיותרים. התרשים הפיסי מהמוניטור יצר אספקט של רפואה מתגוננת שתרם גם הוא לעליה בניתוחים הקיסריים.
צום ועירוי – בבית חולים היולדת בצום עקב הפוטנציאל האפשרי בכל לידה של סיבוך המצריך ניתוח קיסרי. כדי שהיולדת לא תתיבש מרכיבים לה עירוי נוזלים.
באופן פסיכולוגי הצום והעירוי מתקשרים למחלה והכנה לניתוח, דבר המוסיף ללחץ הנפשי ולחרדה. כאן ניתן לראות את הגישה הקיימת בלידה בבית חולים – לידה כאירוע רפואי ומצב של חולי המצריך טיפול לעומת לידה בבית – לידה כאירוע טבעי ופיסיולוגי.
העירוי מהווה גם הוא גורם המפריע לתנועתיות היולדת.
אפזיוטומיה – ברוב בתי החולים עדיין מבצעים חתך החיך באחוזים גבוהים מאוד בעיקר בלידות ראשונות למרות שכל המחקר בעשור האחרון מוכיח ללא כל ספק את חוסר היעילות של ההתערבות הנ"ל ואת הנזקים האפשריים מפרוצדורה זו .
בלידת בית לא מקובל לבצע חיתוך החיץ ומשתמשים בעיסוי שמנים וטכניקות של מיומנויות נרכשות של מיילדות.
הפרדת אם ותינוק – נהוג בבית החולים להפריד בין אם לתינוק לאחר לידה ע"מ לבצע פעולות שגרתיות כמו משקל, מדידות היקף ראש, לקיחת דם, חיסונים ויטמין K טיפות עיניים ובדיקת רופא. למען הניהול השוטף של מחלקת התינוקות התינוק נלקח מהאם וכך מופרע תהליך יצירת הקשר הראשוני בין אם ותינוק. בלידת בית אין צורך בהפרדה הזו.
החוקרים Klaus & Kennell גילו לעולם את חשיבות התקופה הקריטית של התקשרות בין אם לתינוק (bonding), תופעה הקיימת בכל היונקים.

תחושה של מיילדת בית לגבי לידת בית חולים:
לידה בבית החולים היא לרוב לידה מכשירנית. נוצר מצב לא טבעי בו היולדת מרותקת למיטה בלא אפשרות להתנועע בחופשיות ולעיתים אפילו עם קושי לשנות תנוחה במיטה. היא מוקפת ומחוברת פיסות פלסטיק, חוטי מתכת וגומי מכל צדדיה. היא מחוברת לעירוי ולעיתים אלקטרודה מוברגת או מחוברת לתוך הקרקפת של התינוק ורושמת את הדופק שלו. כל זה מגביל את היולדת. זה אינו מצב טבעי, היא שוכבת חסרת אונים בלא כל שליטה על גופה או על התקדמות הלידה. השליטה על התהליך כולו מועברת לידי הצוות הרפואי. על כל יולדת חלה "חובת ההוכחה" כי הלידה שלה אינה דורשת התערבות רפואיות, בעוד שבלידת בית הלידה היא הלידה תקינה כל עוד לא הוכח אחרת!
האם זה מסוכן ללדת בבית?

סקירת ספרות בנושא תוצאות לידת בית:
את שאלת הבטיחות בלידה בדקו כל המדינות בהן נהוג לאפשר לאישה לידת בית, גם אם מספר האחוזים מגיע ל- 0.6% (ארה"ב 1995) לערך מכלל הלידות. התקופה האחרונה מאופיינת בריבוי העבודות המפרגנות ללידות בית. מחקרים עולמיים של לידות בית של מעל ל- 41,600 נשים תומכים כולם בבטיחות של לידת בית מתוכננת עבור נשים בסיכון נמוך עם צוות מיילדותי מוסמך:

The report of the 1994 confidential enquiry by the National Birthday Trust Fund
לקוח מתוך Midwives Chron 1994;107:16-17
 מחקר בן שנה המתפרסם בספר והקיף את אנגליה, סקוטלנד, צפון אירלנד וולש. בראשו עמד פרופ` צ`מברלין פרופ` לגניקולוגיה ומילדות באוניברסיטת לונדון.
 מטרת המחקר היתה לקבוע מספר לידות רשום ולהשוות בין תוצאות לידות בית מתוכננות ללידות בית חולים מתוכננות. הושוו מדדים רבים בינהם: שביעות רצון, אפגר (ציון המודד חיוניות התינוק, מבוסס על 5 מדדים: נשימה, צבע, טונוס, תגובה, דופק), דימומים, זמן העברה לבית חולים, אמצעי העברה, סיבות להעברה, הוצאות כלכליות ועוד.
 במשך המחקר נולדו 12,000 תינוקות. (קימת התייחסות ללידות שתוכננו בבית וילדו בבית חולים). נבדקו שתי קבוצות בעלות נתונים זהים: דמוגרפים, סוציו-אקונומים, רפואיים.
 מתוך 4,653 לידות שתוכננו וילדו בבית, 94.5% נולדו לידה ספונטנית. מתוך 3,337 לידות שתוכננו וילדו בבית חולים, 87% נולדו לידה ספונטנית.
 לידות מכשירניות: בבית 2.5%, בבית חולים 5.5%
 אפגר ילוד נמוך מ-7 לאחר דקה: בבית 4.2%, בבית חולים 9.3%
 אפגר לאחר 5 דקות: נמצאה אותה רמה.
 מתן חמצן כטיפול בילוד: בבית 3% מהילודים נזקקו לחמצן, בבית חולים 9% מהילודים נזקקו לחמצן.
 סקשן: בבית חולים בוצע פי שתיים מאשר בלידות בבית.
בעקבות פרסום המחקר בספר שיצא בשנת 1997, התפרסם מאמר המתאר הערכה, כי בשנת 2005 צפויה עליה במספר לידות הבית ל- 7%.

Outcome of Intended Home Birth in Nurse - Midwifery Practice:
A Prospective Descriptive Study Patricia Aikins Murphy , CNM, DrPH, and Judith Fullerton, CNM, PhD. Obstetric & Gynecology Vol.92 No.3 sept. 1998
 מטרת המחקר: תאור תוצאות לידות בית מתוכננות בקליניקה של אחיות – מילדות בעלות רשיון ילוד. 29 קליניקות של מילדות מוסמכות, בארה"ב, נרשמו למחקר נשים המתעדות ללדת בין סוף 1994 – סוף 1995. נבדקו תוצאות כל לידות הנשים שנרשמו. התייחסות לתנאים דמוגרפים וסוציו-אקונומיים, לתמותה ותחלואה, אפגר קרעים ודימום.
 מתוך 1,404 לידות נרשמות: 6% הופסק הריונן או שינו דעתן לגבי לידת בית. 7.4% עברו ללידת בית חולים בעקבות סיבוך הריוני וסיכון מילדותי.
 מתוך נשים שהחלו לידת בית: 8.3% הועברו לחדר לידה בזמן הלידה. 0.8% הועברו לחדר לידה לאחר הלידה. 1.1% מהילודים הועברו לבית החולים לאחר לידתם.
 תמותת עוברים וילודים אצל יולדות הבית היתה 1.8/1000.
מסקנות המחקר: לידות בית יכולות להסתיים בתוצאה טובה תחת השגחתם של אנשי מקצוע מיומנים ובמערכת תומכת העברה נאותה לבית חולים כשיש צורך.

Campbell, R. & Macfarlane, A. (1986, July). Place of delivery; a review.
Brit. J Obstetrics and Gynaecology, 93 (7): 675-683.
הסקירה הנ"ל מנתחת מחקרים שבדקו את הקשר בין מקום הלידה לתמותה ותחלואה בלידות באנגליה. להלן הממצאים:
 הקישור הסטטיסטי בין העליה בלידות בית חולים והירידה בתמותת פרינטלית (פרינטלית =PMR תמותת תינוקות משבוע 28 בהריון ועד שבוע לאחר הלידה) אינו בהכרח קשר של סיבה ותוצאה.
 העליה בתמותת תינוקות פרינטלית בלידות בית היא עקב שינוי היחס בין לידות בית מתוכננות מול לא מתוכננות. עם העליה במספר הלידות בבית החולים, אחוז הולך וגדל של לידות הבית היו לא מתוכננות ולכן בסיכון גבוה מאוד.
 תמותה פרינטלית עבור נשים בסיכון נמוך בלידת בית מתוכננת הינה נמוכה מאוד.
 אין הוכחות לביסוס הטענה כי המדיניות הבטוחה ביותר היא שכל הנשים ילדו בבית חולים.
 יש הוכחות שתומכות בטענה שאחוז התמותה הגבוה יותר בנשים ותינוקות שטופלו בבית חולים ובמיוחד ע"י רופא נשים, הוא עקב ניהול לידה.
 נשים שילדו בבית חולים ובבית מעדיפות לידת בית.

Durand, A.M. (l992,March). The Safety of Home Birth; The Farm Study, American Journal of Public Health, 82(3):450-453
 בחינת תוצאות טיפול של 1,707 נשים שילדו בבית עם מיילדות בטנסי ארה"ב בשנים 1989-1971 והשוואתם לתוצאות מ- 14,033 לידות רופאי נשים בבתי חולים. לקוח מתוך U.S National Natality/National Fetal Mortality Survey.
 השוואת אחוזים של תמותה פרינטלית, ציוני אפגר נמוכים ב- 5 דקות, אינדקס של סיבוכים בלידה, שימוש בלידה מכשירנית.
 מסקנות המחקר: תחת נסיבות מסוימות, לידות בית עם מיילדות בטוחות כמו לידות בית חולים ע"י רופא נשים אולם מצריכות פחות התערבות רפואית.

Olsen, O. (l997,March). Meta-analysis of the safety of home birth.
Birth, 24(1): 4-13
 ניתוח של 6 מחקרים מבוקרים הבוחנים את בטיחות לידות בית מתוכננות עם גיבוי בית חולים בהשוואה ללידות מתוכננות בבית חולים.
 נמדדו תוצאות של 24,092 לידות בסיכון נמוך. נבדקו מדדים של אפגר, מצב פרינאום, רמת התערבות, תמותה ותחלואה .
 תמותה פרינטלית - לא נמצא שוני בין שתי קבוצות הבדיקה.
 בקבוצת לידות הבית היו אפגרים גבוהים יותר ופחות קרעים בהשוואה ללידות בית החולים. היו פחות התערבויות בקרב לידות הבית כגון גרימת לידה, אפיזיוטומיה וניתוחים קיסריים.
 לא היו מקרים של תמותה אימהית במחקרים.
 המסקנה היא שלידה בבית הינה אלטרנטיבה מקובלת ללידה בבית חולים לקבוצה נבחרת של נשים, ומובילה להתערבות רפואית פחותה.

Outcome of planned home and planned hospital births in low risk pregnancies: Prospective study in Midwifery practices in Netherlands, T.A. Wiegers, M.J.N.C. Keirse, J. van der zee, G.A.H. Berghs,
British Medical Journal, Volume 313 no 7068 Nov.1996, pp 1309-1313
 מחקר פרוספקטיבי שמטרתו לבדוק את הקשר בין מקום הלידה (בית או בית חולים) לתוצאה הפרינטלית בקרב נשים בהריון בסיכון נמוך. המחקר נערך בשנים 1993-1990 בקרב נשים בהריון בסיכון נמוך באיזור גלדרלנד שבהולנד. (הערה: בהולנד נשים בריאות במעמד חברתי גבוה בוחרות ללדת בבית).
 נאספו נתונים מ-54 מרפאות של מיילדות, סה"כ 97 מיילדות ו- 1836 יולדות בסיכון נמוך אשר בחרו ללדת בבית או בבית חולים.
 לא נמצא קשר בין מקום הלידה המתוכנן ותוצאות פרינטליות במבכירות (לידות ראשונות). בוולדניות (לידות חוזרות) תוצאות פרינטליות היו טובות יותר בלידות בית מתוכננות.
 מסקנות: התוצאות של לידות בית מתוכננות הן לכל הפחות טובות כמו לידות מתוכננות בבית החולים, בנשים בסיכון נמוך בהשגחת מיילדת בהולנד.

Outcomes of elective home births: a series of 1,146 cases. Mehl LE et al. Journal of Reprod.Med 1977;19:5:281-290
 המחקר הזה דיווח על תוצאות בין השנים 1975-1970 עבור 3 קבוצות רופאים ו2- קבוצות מיילדות באיזור סאן פרנסיסקו.
 4.1% העברות לפני לידה עקב סיבות רפואיות. 11% העברות תוך כדי לידה. 0.9% העברות לאחר הלידה. אחוז ניתוח קיסרי – 2.4% (בהשוואה ל- 5% בבתי חולים בקלפורניה בשנה 1973). אחוז מלקחיים – 1.5%, אחוז אפזיוטומיה 7.8%, תפירת קרעים 12.9%, לא נמצא קשר בין אורך הלידה וציוני אפגר. תמותה פרינטלית – 9.5/1000 (לעומת 20.3/1000 עבור קליפורניה).
 מסקנות המחקר: עובדות מחקר זה מצביעות בבירור שלידות בית הינן אלטרנטיבה בטוחה לנשים בריאות, שעברו סינון רפואי.

OUTCOMES OF 11,788 PLANNED HOME BIRTHS ATTENDED BY CERTIFIED NURSE-MIDWIVES A Retrospective Study
Anderson RE and Murphy PA. J Nurse Midwifery,1995;40(6):483-492
מחקר רטרוספקטיבי זה מתאר את התוצאות של 11,788 לידות בית בסיכון נמוך של מיילדות מוסמכות בין 1987-1991.
 לא היה אף מקרה של מות אמהי.
 התמותה הניאונטלית היתה 0.9/1000.
 היו 8% העברות לבית החולים .
 המחקר תומך במחקרים רבים אחרים המצביעים שלידת בית מתוכננת בסיוע אנשי מקצוע הינה אלטרנטיבה בטוחה ליולדות בהריון סיכון נמוך.

סטטיסטיקה של לידות בית בארץ - של המיילדת אילנה שמש בשנים 2001-1987
157 לידות בית מתוכננות, סיכון נמוך, שבוע 37-42
79% (124) לידות חוזרות
21% (33) לידות ראשונות
92% (145) לידות ללא כל סיבוכים או העברות לבי"ח
2.5% (4) סיבוכים:
2 כליאות כתפיים (אפגר 10\7, אפגר 6/8)
2 ירידות בדופק עוברי בשלב שני, (אפגר 10\8, אפגר 9/10)3.8 (6)העברות לבית החולים לפני לידה
1 רעלת הריון-> הפרדות שליה->מלקחיים אפגר 7\5
2 שלב II ארוך ללא התקדמות->לידה רגילה
2 שלב II ארוך ללא התקדמות->וקום, אפגר 10\9
1 שימוש במשככי כאבים
1% (2)העברות לבית החולים לאחר לידה
1 אנחות התינוק –שחרור לאחר שעתיים
1 תפירת קרע 3
1% (2) סיבוכים מאוחרים
1 צהבת הילוד
1 חום אמהיº39 (ללא הוכחת זיהום חיידקי)
10% (16) תפירה
0.6% (1) אפיזיוטומיה
סה"כ 0% תמותת תינוקות, 0% תמותת אמהות, 1.9% לידות מכשירניות, 0% ניתוחים קיסריים

ניתן לראות כי הנתונים בארץ דומים לסטטיסטיקה העולמית מבחינת בטיחות לידת בית עבור נשים בסיכון נמוך עם מיילדת מוסמכת.

מגבלות לסטטיסטיקה:
הערות לסטטיסטיקה מתוך כתביו של דר` מישל אודנט, רופא גניקולוג שהיה אחראי בית חולים ממשלתי ליולדות בצרפת בעיר Pithiviers בשנים 1962-1985 וכיום עוסק רק בלידות בית בלונדון ומנהל את Primal Research Center בלונדון. דר` מישל אודנט ידוע כרופא חלוץ בתחום הלידה הטבעית וחוקר השפעת הסביבה על לידה.
"לגישה סטטיסטית יש ערך מוגבל ככלי הערכה של היתרונות הפוטנציאלים של לידות בית במדינות מערביות מתועשות, חוץ מהסטטיסטיקות של הולנד. הסיבות לכך הן:
1. זה בלתי אפשרי להסיק מסקנות כלליות מתוך קבוצה קטנה ונבחרת של נשים. בתוך קבוצה זו של נשים המוטיבציה ללידת בית אינה זהה והן אינן מייצגות את האוכלוסיה ככלל כי הן מאופיינות ע"י ביטחון עצמי יוצא דופן, או פחד מוגבר מבית חולים, או יכולת אנליטית אינטלקטואלית יוצאת דופן של הסיכונים והתועלות.
1. סטטיסטיקה אינה יכולה להביא בחשבון בקלות את ההשפעה של האמונות הדומיננטיות בקשר לתהליך הלידה. האמונה השלטת לגבי לידה בבית זהה בכל העולם המתועש חוץ מהולנד וניתן לסכמה: "לידה בבית היא מסוכנת". אמונה זו משותפת לרוב המיילדות באירופה וארה"ב שלמדו בבתי חולים וע"י רובו של הציבור, נשות קרירה בעלות עמדות מפתח בעיתונות ומדיה, ועוד יותר ע"י סטודנטים לרפואה ורופאים בפועל.
בכל מקום בעולם, כאשר יולדת משתפת את הרופא שלה בכוונותיה ללדת בבית, התגובה השכיחה ביותר היא "זוהי חזרה לעבר. מה תעשי אם...?"
רופאים רבים אינם חוששים לחזק את הפחד מפני לידה מבלי לקחת בחשבון שפחד הוא אחד המכשולים העיקריים ללידה קלה. בנוסף לכך, כל עוד לידת בית נשארת כתופעת שוליים, רבים מאנשי המקצוע המבצעים לידות הבית מרגישים חשופים ופגיעים בפני החוק עקב העדר חקיקה אוהדת וגיבוי ממסדי.
הגישה הרפואית בנוגע ללידות בית מושרשת עמוק. רוב הסטודנטים לרפואה לא מתארים לעצמם שמיקום הלידה יכול להשפיע על התהליכים הפיסיולוגים (כגון פתיחה איטית עקב לחץ נפשי). רופאים מעטים בעולם מבינים שלידה בסביבה מוכרת ובפרטיות יכולה להיות דרך למנוע סיבוכים ורופאים מעטים ביותר ערים לסטטיסטיקה מהולנד, המדינה המערבית היחידה בה לידת בית בגיבוי בית חולים הינה שיגרה.
האמונה העכשווית על לידת בית מחוזקת ע"י המדיה שמפרסמת אסונות בלידות בית ללא כל פרופורציה והתייחסות לסטטיסטיקה הכללית.
בבואנו לנתח את הסטטיסטיקה היבשה עלינו לקחת את הגורמים הללו בחשבון.
סיכום:
התחלתי לעשות את העבודה בגלל העניין האישי שהיה לי בנושא. תוך כדי קריאת המחקרים גיליתי עובדות מדהימות ונתונים סטטיסטיים שלכאורה נראים בלתי אפשריים אך ריבוי המחקרים המגיעים למסקנה זהה מחייב את נכונותם. כולם מגיעים למסקנה אחת: אין זה מסוכן יותר ללדת בבית עבור יולדת בסיכון נמוך, בלידה מתוכננת מראש עם צוות מיילדותי מוסמך. ההשלכות של המסקנות הללו הן מרחיקות לכת וכך גם המחשבה על כוחה העצום של הרפואה המודרנית שהצליחה להשריש בנו - הנשים, הגברים ואנשי המקצוע אמונה כל כך עיוורת ומוחלטת בצדקת הדרך של לידה בבית חולים, עד כי אישה אינה מעלה בדעתה לידה במקום אחר, כי הרי זה מסוכן? איך קרה שבכל העולם המודרני, חוץ ממדינה אחת הרי היא הולנד, איבדנו אנחנו הנשים את אחד ממעוזות הכוח, העוצמה והבלעדיות שלנו והעברנו אותו לידי הרפואה המודרנית??? האם היה זה מוצדק לעשות זאת? האם זה שווה את זה? מהן ההשלכות הפסיכולוגיות, חברתיות, תרבותיות של המעבר הזה, על כך אפשר לכתוב עבודת דוקטורט שלמה.
ברצוני לצטט מספרה של קיצינגר על לידת בית (ספר שנהנתי מאוד לקרוא לשם הכנת העבודה):
"Birth, like death, is a universal human experience that we share. It can be an interruption of life , a medical episode, a solitary trial of endurance, a surgical operation on a patient, who relies entirely on the obstetric expertise of those caring for her, and a frightening process in which women are trapped by their biology. Or, it can be lived through in beauty and dignity, as new life emerges cradled in love and caring. It can be a celebration of joy, which takes place in spite of pain. For the energy flooding through a women`s body in birth, although it brings pain as a side effect, is life-enhancing and powerful.
Choosing their own birthplace -- one in which they feel secure -- creating a nest that meets the needs of the mother and her newborn, is something that all mammals do, unless, like animals in a zoo, they are in captivity.
Women in our post-industrial culture are effectively captive in childbirth. The zoo may be run on scientific principles, the keepers may be considerate and may pride themselves on the good conditions of their animals and the low mortality rate. Visiting times may be frequent and the zoo may be a friendly, welcoming place. In the confines of the cage there may be space to move about, and those in charge may have tried to replicate the natural habitat. Yet captivity restrains and dictates the behavior of the captives."
כולי תקווה שעם השנים תינתן לנשים בכלל ובישראל בפרט האפשרות לבחור מבין מספר אלטרנטיבות ללידה. לידת בית אינה מתאימה לכל אישה, אך יש לשבור את הטאבו בנושא ולנפץ את המיתוסים ע"מ לאפשר לנשים בחירה אמיתית מתוך מודעות וידע ולא מתוך פחד ותמימות. יש לשאוף למצב בו קיים שיתוף פעולה וגיבוי מצד הממסד הרפואי לזכותה הבסיסית של כל יולדת לבחור את מקום ודרך לידתה.
בבליוגרפיה
 עבודתה של המיילדת אילנה זמיר בנושא לידות בית – היבט משפטי, עבודה לאוניברסיטת בר-אילן בחוג המשולב למדעי החברה, עבודת דיפלומה לשירותי הבריאות (1990)
 Campbell Rona, Macfarlane Alison, Where to be Born, The Debate and the Evidence,Oxford, National Perinatal Epidemiology Unit, 1994
 Cohen Jill, The Heart and Science of Homebirth,Eugene,Oregon, Midwifery Today,Inc., l999
 Enkin, M.,Keirse M., Renfrew M.,Neilson J., A Guide to Effective Care in Pregnancy & Childbirth, New York, Oxford, 1995
 Goer, Henci, Obstetric Myths Versus Research Realities, A Guide to the Medical Literature,London,Bergin & Garvey,1995
 Goer, Henci, The Thinking Woman`s Guide to a Better Birth, New York,The Berkley Publishing Group,1999
 Havercamp AD, et al. A controlled trial of the differential effects of intrapartum fetal monitoring. Am J Obstet Gynecol 1979;134 (4):399-412
 Journal of Nurse -Midwifery, A Home Study Program on Home Birth, Vol.40,No.6,Dec.1995
 Kaminski HM, Stafl A, and Aiman J. The effect of epidural analgesia on the frequency of instrumental obstetric delivery. Obstet Gynecol 1987;69(5):770-773
 Kitzinger, Sheila, Homebirth, New York, Dorling Kindersley, Inc.,1991
 Klaus M. H., Kennell J.H. l982, Parent Infant Bonding, St. Louis: C V Mosby,
 Nielson P.V., Stigsby B.,Nickelson C., Nim J. l987, Intra and inter-observer variability in the assessment of intrapartum cardiotocograms, Acta Obstetricia et
Gynecologia Scandinavica, 66,421-424
 O` Driscoll K., Meagher D. (l980)Active management of labour,Clinical and
Obstetric Gynaecology,W.D.Saunders
 Sagov E., Feinbloom Richard I.,Spindel,P., and Brodsky, A. Home Birth:A Practitioner`s Guide to Birth Outside the Hospital, Rockville, Md.: Aspen, 1984
 Tew, Marjorie, Safer Childbirth? A Critical History of Maternity Care,London, Chapman and Hall, 1990
 Thacker S.E.., Banta H.D. ,l983, Benefits and risks of episiotomy: An interpretive review of the English language literature, l860-1980,Obstetrical and Gynecological Survey, 38,322-338.
 Varney, Helen, Nurse-Midwifery Sec.Ed., Boston,Blackwell Scientific,1987
 Visser G.H.S., Goodman J.D.S., Dawes G.S. 1980,Problems with ultrasonic fetal heart rate monitor,Lancet, l,707-708
נספחים:

השוואה בין לידה מנוהלת בבית חולים לבין לידה טבעית / לידת בית
טענות בעד לידה טבעית / לידת בית מול טענות נגד לידה מנוהלת בבית חולים
הגדרה כללית של הלידה
אירוע חברתי מול תהליך פתולוגי
חלק טבעי מחיי האישה מול מחלה
לידה-עבודה של האישה ומשפחתה מול לידה-עבודה של רופאים, מיילדות, אחיות
האישה היא אדם שעובר שינוי גדול במהלך הלידה מול האישה היא חולה / מאושפזת
סביבת הלידה
מקום לא פורמלי מול בי"ח - מקום זר לאישה, בירוקרטיה, מערכת היררכית
האישה בביתה/מבצרה מול האישה רחוקה מביתה ומסביבתה הטבעית
האישה בוחרת עם מי להיות ברגעים אלה מול האישה מופרדת מהקרובים לה
המשכיות ורצף של המטפלים מול אין המשכיות של המטפלים – החלפת משמרות, העברה למחלקה אחרת וכו`
האישה חופשייה לזוז ולשנות תנוחות כרצונה מול האישה מחוברת למוניטור ולמיטה ואינה יכולה לשנות תנוחות ולזוז
התומכים בלידה: התמיכה שהם נותנים ודרך ניהול הלידה
מיילדות בעלות ניסיון שהכירו קודם מול מיילדות תחת פיקוחם של רופאים
מיילדות שרואות את הלידה כתהליך טבעי והוליסטי מול מיילדות שאומנו וחונכו לנהל את הלידה ע"פ אספקטים רפואיים
החלטה משותפת של האישה/בן הזוג והמיילדת מול אוטוריטה מקצועית בהחלטות
אין פער מעמדי מול פער מעמדי בין הצוות ליולדת
יש שוויון בין האישה למיילדת מול יחסים של שליטה על היולדת
כל המידע גלוי מול חוסר העברת מידע
טיפול אישי מול טיפול של צוות
תמיכה נפשית חזקה מול תמיכה נפשית קטנה
תקשורת מילולית ולא מילולית רבה ומעודדת אין כמעט תקשורת
שימוש בשפה מוכרת, הפשטה של מושגים רפואיים מול שימוש בשפה מקצועית רפואית
אמפטיה מול התנהגות מתנשאת ,ציווי, אזהרה, נזיפה
מודעות רבה לאמונות, דרך חיים וערכים מול מודעות מעטה לאמונות, תרבות, ערכים
מודעות לחשיבה והאספקטים הרוחניים של הלידה מול חוסר התייחסות לאספקטים רוחניים של הלידה ומבוכה לגביהם
טכניקות לידה
בד"כ אין התערבות בתהליך הטבעי של הלידה (מחכים לרפלקס האקספולסיבי) מול התערבות מיילדותית (מלחיצים את האישה מוקדם מדי)
שימוש בטכניקות טבעיות להרפיה, מסאג`ים, קומפרסים, ווקליזציה תמיכה שימוש במשככי כאבים למיניהם
יכולות מועטות לטיפול בלידה בעייתית ולפעמים יש צורך לפנות לבי"ח מול יכולת לטפל מיידית בלידה בעייתית (ניתוחים קיסריים, זירוזים וכד`)

טבלה זו נכתבה ע"פ מודל של Frants Stangard & Sandra Anderson אודות לידה מנוהלת בבית חולים לעומת לידה בבית או במקום אחר שאינו בי"ח ע"י מיילדת שנבחרה ע"י האישה היולדת. נלקח מתוך הספר Homebirth by Sheila Kitzinger ע"מ 35-34.

מספר בעיות בישראל הדורשות מענה:
1. ליווי מקצועי למיילדת בלידת הבית
1. השתלמויות בהחיאת המבוגר והיילוד
1. לימוד ומתן רשות למיילדת הבית לבצע תפירת קרעים
1. תיקון חוק ביטוח לאומי למתן מענק לידה ליולדת בבית
1. מימון ביטוח לאומי ללידת בית כמו ללידה בביה"ח (ביטוח לאומי מעביר לבי"ח 6,000 ש"ח עבור כל יולדת, כסף שיכול להיות מועבר במקום זאת למיילדת + מסייעת +רופא ילדים)
1. ליווי מילדת בית במקרה של העברת יולדת לבית החולים
7. בעיית RH negative - נוחיות בדיקת סוג וRH דם התינוק בבית היולדת ואפשרות נוחה לקבלת זריקת אנטיD לפי צורך.


למאמרים נוספים בנושא לידות בית בישראל:

הרצאתה של אילנה שמש בנושא לידות בית: מיתוסים, דרישות מהמיילדת ומהיולדת, ציוד, סקירת המחקר המקצועי


הלידה - בבית, הכסף - לביה"ח


אילנה שמש נפגשה בכנסת בנושא המענק בלידות בית


עבודת גמר בקורס דולות, בנושא לידות בית בישראל


איך להתכונן ללידת בזק


לידת הבזק של ג`ינה


יולדת שילדה בלידת בית טורטרה שעות ב`ליס`


בטיחותן של לידות בית - מאת אילנה שמש


סטטיסטיקה אישית של המיילדת אילנה שמש בלידות בית 1987-2001


סיפור הלידה של לירון