|
28/11/2002 22:05
|
מאיה של אופק ומעוף
|
מאת:
|
|
עד הבר מצווה זה יעבור...
|
כותרת:
|
אני כל כך מבינה אותך. העייפות הבלתי נגמרת. התחושה הזו שמישהו גוזל ממך צורך פיזי קיומי זה בלי לשאול אותך בכלל. לו רק היית יכולה לשים את הראש ולהתעורר אחרי שלושה חודשים, אחרי שהגזים מסתיימים והחלים מתחילים להראות קלים יותר. אבל בינתיים , השעון ממשיך לתקתק והזמן עובר בקצב שלו ואת צריכה לנסות להתרגל למצב החדש, ותראי שאוטוטו גם התינוקי שלך יתרגל לחיים החדשים שלו מחוץ לרחם, מחוץ לסביבה הטבעית שבה היה במשך 9 חודשים.
מצפים ממך להתאהב בקלות ביצור החמוד הזה שזה עתה נולד והוא כה חסר אונים, אבל לפעמים מרגישים ההיפך הגמור- מן זעם, בלבול, ורצון לחזור אחורה בזמן או רצון לקפץ קדימה בזמן והחיבור הזה,האהבה האינסופית לה ייחלנו עוד לא מגיעה ואנחנו תוהות למה, מה לא בסדר איתנו, אולי אנחנו בדיכאון. אז כל התשובות נכונות ואפשר להרגיש ככה, והכל בסדר.
"ילדים זה שמחה" אומר השיר, אבל אף אחד לא טען שזה לא קשה. קחי לך את הזמן שלך, תנסי להיות רגועה והנה כמה טיפים שאולי יעזרו:
1. תקני טיפות רסקיו רמדי בבית מרקחת. אלו הם תמציות פרחי באך ובכל פעם שתרגישי מתח ולא תהיי רגועה, טפטפי על הלשון 4 טיפות, עשוי לעזור לך להירגע.
2. פעם ביום תכנסי לאמבטיה עם קצף, תדליקי לך נר שמפיץ ריח ותשימי לך שמן לבנדר באמבטיה- מרגיע ומפנק.
3. בינתיים עד להחלמה של הפטמות- תמרחי משחת רסקיו (לא הטיפות) אחרי כל הנקה. אבל... פצעים לא אמורים להתרחש בשלב הזה ולכן יש לי תחושה שתנוחת ההנקה שלך אינה נכונה. אני הייתי נפגשת עם יועצת הנקה שתעזור לך למצוא תנוחה נכונה ולהתגבר על הפצעים. גם העידוד שלה יכול לתמוך בך.
4.שימי את התינוק במנשא ותצאי לטייל קצת בכל מקום שעושה לך טוב. הוא בטח ירדם ולך יהיה שקט.
5.אם את מרגישה שאת מתמוטטת מעייפות ואת מתחילה לאבד את שפיותך, את יכולה לנסות לתת לו בקבוק לפני השינה (חלב ששאבת קודם או תמ"ל אם תבחרי בכך)או שבעלך יתן ואת תזכי לכמה שעות של חסד.
והעיקר, תני לעצמך זמן להסתגל. אני בטוחה שאת אמא נהדרת ועושה הכל על מנת להצליח. הגזים יעברו, העצבנות תעבור, העייפות תשכח ואת תתחילי בקרוב להנות מכל רגע. חזקי ואמצי!
|
תוכן התגובה:
|
תגובות נוספות
|
