|
16/12/2003 23:58
|
חנצ'
|
מאת:
|
|
ציצים, ציצים...
|
כותרת:
|
אני דווקא מחבורת הציץ הקטן! בהריון ובתקופה שאחרי הלידה היה לי מאוד קשה עם הציצים הגדולים שפתאום ניתקעו לי באמצע הגוף - אבל זה היה שינוי די משעשע... מללכת ולקנות חזיות פוש-אפ 75B הייתי צריכה ליקנות אוהלים 85D והיום אחרי 7.5 חודשים כשאני מסתכלת על הציצים שלי במראה עוברת בי המחשבה "למה לא היו יכולים הציצים האלה להישאר במקומם?..." כמובן שהמראה אינה עונה (זה קורה רק באגדות), ואז גאיה קופצת לי לראש ואני מעלה חיוך... אני מודה שכל המחשבות על השתלות וניתוחים פלסטים עברו לי בראש ואפילו שוחחתי עם אהובי על כך, אבל זה כרגע לא אופציה - אולי כשנחליט שסיימנו עם ההריונות, אז בנתיים אני לומדת לאהוב את הגוף (החדש)שלי ומפרגנת לו. אני יכולה רק לייעץ לבנות כאן שלא מצליחות להשלים עם הגוף שלהן, שבאמת יעשו משהו בעניין (ניתוח פלסטי, השתלה וכו'...), כי אומנם אנחנו נשים אחרי הריון, הנקה וכו'... אבל זה לא אומר שאנחנו צריכות להגיע למצב שאנחנו נמנעות מסקס עם הבעלים האהובים שלנו או ללכת בגאוה על חוף הים. חיבוק גדול לכולן. חנצ'
|
תוכן התגובה:
|
תגובות נוספות
|