יותר מנורא עצוב. אבל לדעתי זה לפעמים פשוט ככה, ולא בגלל איזה 'כי..' אלא בגלל שככה. לא חושבת שהמושרשות שם מתמיד ולתמיד. לא יודעת איך גורמים לה להיות כזו, לא יודעת אם אפשר. יש כאן מישהי שתמיד בטוחה באהבה של העולם אליה? של ההורים? של הילדים? של הבעל? של החברים הכי הכי טובים? אם כן - מה אתן חושבות גרם לבטחון האהבתי הזה להתקבע אצלכן? אפשר ללמוד את זה? נכון שבדיקת גבולות היא בדיקתית בפני עצמה, אבל אם מסתכלים על המעבר, למה בעצם צריך לבדוק אותם? - בשביל לדעת את גבולות העולם שלהם. לדעת עד איפה הם בטוחים ומוגנים, וכן - אהובים גם. לפחות לדעתי.
|
תוכן התגובה:
|