מציעה לקרוא את ספרו של יורם יובל "מה את אהבה" שיש בו הרבה דברים מרגשים ומשכילים (אם כי לדעתי יש בו גם קטעים פופוליסטים מדי ומתחנפים לקהל הקורא, כמעט משדלים את הקורא : "בבקשה תאהב אותי"....) האם ילד בן יומו אוהב? האם ילד בן שנה, שנתיים, שלוש... אוהב? איך? את מי? למה? ילדים מרגישים רגשות עזים - וביניהם אהבה- אבל אני חושבת (אם כי אין לי שום אסמכתא מחקרית כדי לאושש את הדברים) שאהבה ילדית קשורה לחלוטין בצורך בביטחון, מעורבבת היטב איתו היטב וצומחת ממנו. זה איננו צריך לאכזב אותנו. אני מניחה שגם אצל מבוגרים האהבה איננה רגש אחר "נקי" אלא כמה דברים ביחד, שהתמהיל שלהם שונה מאדם לאדם ונסמך על הצרכים השונים של כל אחד ואחד (הצרכים שנוצקו בגיל הרך, כמובן!!). ילדים לומדים בשנות חייהם הראשונות לשים רגשות בתוך מילים. השיום הזה הוא תהליך חשוב מאד שעוזר לילד להתמודד באופן עמוק יותר עם הרגש שהוא חש, להגדיר אותו, לתחום אותו, להבדיל אותו מרגש אחר, לשייך אותו לעצמו, לעצמו מול זולת מסוים, למצב מסויים, לתחושה מסויימת. ילדים שאינם מסוגלים להגדיר בשפה מילולית את תחושותיהם וריגשותיהם מתקשים יותר לגדר/לסייג/להרחיב/להעמיק אותם ובעיקר: לשלוט בהם (למשל ילדים כבדי שמיעה ששפתם לקוייה). ההגדרקה המילולית עוזרת מאד- והנה גם אתן עוסקות ב"מה שאת אהבה": שיח (בוגר) מילולי ומגדיר של רגש. ילד שאומר לאמא "אני אוהב אותך" עושה תהליך מאד משמעותי עבור עצמו (וכמובן עבור אמא שלו...) ובאמת מעמיק משהו בתחושה שלו, מאפשר לעצמו לצמוח ולגלות עוד רובד ברגשות שלו. כל מה שכתבתי אמור לגבי אהבה - אבל גם לגבי כל רגש אחר (קינאה, כעס, דחייה...)- אבל למה שלא נישאר רגע עם האהבה ונהנה ממנה? לי זה מתאים מאד, במיוחד ברגעים אלה, משום שאיל בננו טס בחזרה הביתה בשעות אלה ממש ומסיים את טיולו הארוך במזרח (כמעט שנה) ומחר בבוקר אנחנו נראה אותו סוף סוף, נחבק אותו וננשק אותו ונאמר לו "כמה שאנחנו אוהבים אותך..." ואולי תתגלץ' גם איזה דימעה קטנה - והוא בוודאי יאמר "אמא, אל תעשי לי פאדיחות ליד כל החברים..."- שזה בעברית פשוטה "אמא, אני אוהב אותך!".
לילה טוב,
דרורית אמיתי-דרור מומחית לגיל הרך יועצת להורים, לגננות ולאנשי חינוך לקביעת פגישות ייעוץ, הנחיית קבוצה, הדרכה, הרצאות - טלפון 052-2322420
|
תוכן התגובה:
|