היי מאיה,
הלוואי שהייתי יכולה קודם כל לשלוח לך איזה חיבוק דב או מסז' דרך האינטרנט... יש מצבים שפשוט צריך להרגיע קודם כל את המתח שנצבר בגוף, והמתח שלך מגיע עד לכאן, ממש צורח. מה עוזר לך? אמבטיה? מסאז בקרקפת? תה צמחים? פעילות גופנית? מוזיקה? נסי למצוא לך עצמך מנוחה ורוגע (שמעתי שמחלקים לתושבי שדרות דיסק של מוזיקת הרפייה חינם בקופת חולים... חיוך עצוב מאד).
עד כמה ההתנגדות שלך בעלך להתערבות של איש מקצוע נחרצת? עד כמה הוא רואה את אופק באותה צורה? עד כמה גם הוא מרגיש שנרגם לו סבל? אני שואלת, כי לפעמים העצות הכי טובות פשוט לא ניתנות ליישום בגלל העמדה של בנהזוג, אז צריך לקחת אותה בחשבון.
האם גם אופק סובל לדעתך מהמצב? תיארת מצב בו הוא מרגיש רע, מתחרט ומנסה לפצות. האם הוא גם מרגיש כלוא במעגל קסמים שאין לו דרך מוצא?
למרות העיתוי הבעייתי (הריון...) הייתי כן ממליצה לפנות לטיפול לאופק והדרכה לכם ההורים. האפשרות הבאה בתור, והיא כבר פחות טובה כשמדובר בבן שמונה היא הדרכה להורים בלבד. והאפשרות הבאה אחריה, אם בעלך מתנגד מאד, היא פניה שלך בלבד. אם את זקוקה לתדלוק מאגר האנרגיה, לאוויר לנשימה כדי להעביר את ההריון טוב יותר, קחי את זה לעצמך. זה שווה את התואצאה לאחר מעשה.
מכיוון שציינת שהקושי התחיל בגיל שלוש, בערך סביב לידת האח, אני נוטה לחשוב שאכן ההריון מחמיר את ההתנהגויות של אופק, כי זה קצת לחיות מחדש משהו שלא נגמרי נפתר כבר אז. בגלל שהוא כבר ילד לא צעיר לא הייתי הולכת על טיפולים אלטרנטיביים עבורו (לצעירים יותר זה ממש פתרון מצוין בעיני, עדיף על פסיכולוגים, אבל אל תגלו שאמרתי). אני הייתי מנסה לשוחח איתו ברגע של שקט עליו כתינוק, על ההריון שלו,ה גידול שלו, על החלומות שהיו לך כשהיית בהריון הזה, המחשבות והציפיות. אפילו, אם בא לך, תראי לו דברים שכתבת בפורום כשהיה תינוק. לדעתי, זה חוויה מדהימה של מפגש עם האדם שהוא במקרה גם אמא שלו, עם כמויות האהבה שהכנת במיוחד בשבילו.
אם אכן את גרה בכפר יונה, אני עתידה לעבור תוך חודשיים לכרכור, אם זה יתאים לך. במקביל אני עובדת גם ברמת גן. אם תרצי מישהו אחר, את מוזמנת לפנות אלי למייל ואחפש לך.
אך טוב!
אורית
(ותיתי, תודה על ההמלצה החמה, זה מרגש ונעים לשמוע משוב חיובי על העבודה שלך)
|
תוכן התגובה:
|
