|
23/7/2003 13:07
|
תמי
|
מאת:
|
|
בשם החילוניות... (וגם תשובה לנגה)
|
כותרת:
|
א. נגה- יש אגודה שנקראת "צהר" שקמה על מנת לקרב בין דתיים לחילוניים, בה יש אסופה של רבנים שבאים לקראת החילוניים ומאפשרים קצת יותר "פתיחות" בכל הקשור לטקס החתונה. מבינהם יש כמה שמוכנים שהטבילה תעשה בים וסומכים על מילתה של הנטבלת.
ב. למה אנחנו טובלות לפני החתונה, למה אנחנו מתחתנות בטקס דתי- רק על עצמי לדבר ידעתי- חילונית מושבעת, אבל אוהבת את ארצי ואת מסורתי ולכן מקיימת את המנהגים הבולטים יותר, והאיכשהו נוגעים לליבי. החתונה שלי הייתה דתית, משהו בלב שלי געש בכל זאת, כאשר התחתנתי תחת כיפת השמיים במנהג הדתי הקסום הזה. גם למקווה הלכתי. פשוט מצאתי מקווה נקי. לא ביג דיל. אמא שלי באה איתי, והרגשתי טוב עם זה. אי אפשר להסביר את זה, בדיוק כמו שאי אפשר להסביר למה לפעמים כשאני בחו"ל אני מדליקה נרות שבת או למה אני חוגגת את ליל הסדר. ככה. זו מסורת, זה מקרב אותי להסטוריה של עמי, ועושה לי להרגיש טוב וחשוב.
לעומת זאת, הרבה מאוד מחברותיי התחתנו בטקס רפורמי לחלוטין והוא ריגש אותי לא פחות.
בקיצור, זה כנראה משהו רגשי או איך שגדלנו. אי אפשר לתת הסבר הגיוני.
אפשר להכנס עמוק עמוק גם לכל מיני דברים שחובשי כיפה עושים וחרדיים לא עושים.. לא ניצא מזה לעולם.
תמי.
|
תוכן התגובה:
|
תגובות נוספות
|