|
23/7/2003 15:19
|
תיתי
|
מאת:
|
|
תודה, תודה ומשהו על הדרכת הכלות
|
כותרת:
|
כשהחלטנו להנשא, למדתי בטכניון. את תאריך הטקס קבענו זמן רב מראש והחלטתי, שממילא אם יש גלולות, רצוי ואף אפשר לכוון, כך שלא אהיה במחזור בחתונה. יותר פראקטי. ישבתי עם סטודנטית חברה, ובלהט המקום עשינו חישובי אינטגראלים ודיפרנציאלים מסובכים, פה להוריד גלולה אחת ובחודש הבא שתיים ולהגיע לתאריך נכון ונקי כדת וכדין. סיכמתי הכל בכתב וכמעט שהגשתי במקום דו"ח מעבדה בכמיה. כחדשיים לפני החתונה, אמורים האנשים החפצים בחתונה בירושליים לעבור הדרכה אצל הרבנית. אני הגעתי בקיאה, הלכות טהרה שגורות בפי, משאלת לב כל רבנית. הקפדתי גם להתלבש בצניעות, אך לא בחרדיות. שידעו כי אשה שוחרת דת ומסורת אני וכי תכניות "מורשה" הזכורות לטוב, נר לרגלי. ישבתי אצל הרבנית, שהחלה להסביר הלכות בית כשר בישראל, ואף להוסיף ולהבטיח, כי עיני ילדי יזהרו אם אקפיד ואשמור על טהרת המשפחה (ואכן, שניהם משקפופרים). מיד עצרתי את כבוד הרבנית, והודעתי, כי הכל ברור ונהיר לי. "מה עם כשרות?" הקשתה הרבנית? קטן עלי! "אני צמחונית, אין בשר אין שרצים ואפילו החלב שבא לפינו, חלב תנובה פשוט ורגיל הוא" (מה שנכון). "אה! ואבא, האם מקפיד להניח תפילין כל שבת?" שאלה הרבנית במבט ששמץ ערמומיות ניכר בו. נו, מי שצלח את המבחנים בכמיה פיסיקאלית בטכניון יפול כאן? הודעתי לכבוד הרבנית, שבשבת לא מנחים תפילין, ובימים אחרים התפילין מונחות. (והן אכן מונחות, בארון). היא ממש היתה מרוצה ממני. הרגישה שאני שייכת לכוחותיה. גם אני הרגשתי על הגל. אז הגיעה שאלת המחץ: " האם המחזור סדיר וכל כמה זמן. תשמעו, אני לא רגילה לדון בענייני המחזור שלי עם זרים. בקושי עם הרופא, וגם אז אני מסמיקה. אז עם כבודה? והתבלבלתי! אמרתי שכל 30 יום במקום 28 שהיה האמת! אבל כאן טמונה המלכודת. זה לא מסתדר עם מה שסגרנו עם האולם. מהר התאוששתי, וכפרתי במה שטענתי קודם, אבל חלאס! היא כבר ידעה שאני איתם, עם האויבים. בפנים חמוצות נתנה תאריך ומחקה אותי מרשימת יקיריה. כך יצאתי שקרנית כשאמרתי אמת ופגשתי את בעלי לעתיד, יושב מבואס גם הוא בחוץ. על חויותיו ומה עושות חומצות בלתי מזוהות לצ'ופצ'יק של גברים, בפעם אחרת.
|
תוכן התגובה:
|
תגובות נוספות
|