אנחנו נוהגים ללכת לטייל עם שיר כל יום אחר"צ. כשגם בעלי מצטרף (כשהוא נמצא...) היא רוכבת על כתפיו חלק גדול מן הטיול, וכולם מרוצים. אני לא מסוגלת להחזיק אותה על הידיים זמן רב בהליכה. יום אחד היא דרשה להיות על הידיים בזמן טיול איתי. הרמתי, חיבקתי והיא ממש לא הסכימה לרדת. אני התעקשתי, כי פשוט פיזית, איני יכולה להרים אותה למשך טיול שלם. ככה זה! היו צרחות איומות עלד השמיים, השתכבויות על המדרכה ובכי גדול. לא נכנעתי, וזה ממש קל! אני באמת לא יכולה להחזיק אותה ככה. בטיול הבא, היו נסיונות "ידיים" מצידה, ומאז, כשהיא מרגישה שהיא רוצה איזו נחמה, היא מבקשת חיבוק או נשיקה. זה ניתן משום מה בשמחה. ושוב, בטיול עם אבא, בהחלט רוכבים וצועקים "דיו!" בקול גדול.
|
תוכן התגובה:
|