|
7/8/2003 18:00
|
עינת מ
|
מאת:
|
|
לשחר ב
|
כותרת:
|
היי, אומנם נדב עדיין לא הולך אז אין לי נסיון אישי בנושא, אבל בספרה של פנלופה ליץ' יש עמוד שלם בדיוק על הבעיה שאת מתארת. זה בחלק של גילאי שנה עד שנתיים וחצי בפרק על הליכה. שם היא כותבת שילדים בגיל הזה לא רואים הליכה כ"תחבורה" כדי להגיע ממקום אחד לשני וגם הם לא יודעים לעקוב אחר מבוגר שהולך ברגל. היא אומרת שזהו אינסטינקט טבעי של תינוק לדעת שאם את הולכת הוא לא יכול להדביק אותך ואז זה מסוכן בשבילו. הוא מפחד שאם את הולכת ממנו (למרות שאת יודעת שתחכי לו) הוא עלול לאבד אותך. הוא יודע שהוא לא הולך טוב ומהר כמו שאת הולכת ויש סכנה שיישאר מאחור. היא טוענת שלהחזיק ידיים זה בדרך כלל לא מספיק. היא משווה שם לקופים שנושאים את התינוקות שלהם והקוף הקטן בוכה אם אמא שלו מתרחקת ממנו. היא כותבת שעד גיל 3 בערך לא מבינים איך להשאר עם מבוגר שהולך ברגל, והדרך הכי קלה להתמודד בגיל הזה זה לשאת אותו מלכתחילה או להביא עגלה. לא קל לאמא בהריון לסחוב ילד קטן, בטן ועגלה, אבל ההסבר שלה להתנהגות שלו יקל קצת על העצבים!!! עינת מ
|
תוכן התגובה:
|
תגובות נוספות
|