פורום השבוע אינדקס אופנה יוגה גברים וצירים היום שאחרי הצילו צירים תזונה מאמרים חדשות ראשי

10/8/2003 21:22 אוריתה מאת: וואו, יקרות, אני בוכה פתאום למקרא הפנינים שלכן כותרת: כל אחת נגעה בי בדרכה שלה, במלים או במנגינה. ואני בוכה כי הכל נכון, ואני, קשה שכמותי לא הכלתי אותי בכלל. אני עכשיו קשה כמו שרק אני יודעת להיות, מכאיבה לעצמי בלי סוף עם ציפיות בשמיים והעדר של רכות, העדר של סליחה. ואני רוצה להגיד לכל אחת באופן אישי את מה שקרה לי למקרא דבריה: זהרי, אשה אדירה שכמוך. כשקראתי את הרשימה של פעילויותייך (סחתיין על האחות ליואבי!!!!), עלו דמעות קנאה בעיניי. כן, גם אני חייכתי חיוך מריר בלי טיפת אמונה שיום אחד זה יהיה גם הנחלה שלי. אני עוד לא יודעת איפה לוותר, אני מניחה שזה יגיע... את נהדרת, ואת פורחת ואת דוגמא אדירה בשבילי. אני מסתכלת עלייך ושואבת כל כך הרבה כח, בחזקת - אם את יכולה, אז גם אני אוכל. תודה לך! (אה... ומולטיטאסקינג, זה ממש לא אני. אני סינגל, לגמרי. תמיד אמרתי שיש לי ראש של גבר במובן הזה). נירוש, איזה דימוי יפהפה, יותר מדויק מזה לא יכולתי אפילו לחשוב. והנה את טרחת וניסחת את זה בכתב עבורי. מלים של אשה שנשקפת מהם הבשלות, החכמה, הנסיון. שתיתי בצמא. וכן, להעזר בכן יקרות זה תמיד מאיר אותי מחדש, ואני לא עושה את זה מספיק בכלל. מן גאווה מטופשת (נו, לא להיתפס בקלקלתי), וגם קצת פחד שבחשיפות כאלו יהיו מי שיגידו דברי רוע (כל מיני אלמונימיות). אבל אתן רוממתן את רוחי בצורה שלא תאמן. עשיתי לאלמה אמבטיה, אוכל ושינה לבד היום, ו"הרשיתי" לזהרי לאחר כאוות נפשו. ותנחשו מה? היה כיף, והיא נרדמה מיד. גילי מתוקה, התגובה שלך ריגשה אותי. גם כי את אם לארבעה (!), וזה פשוט מרגיע ומחכים לשמוע אותך, ממרומי נסיונך הכה עתיר; גם כי את תומכת לידה, אז לא יודעת, איכשהו עוד יותר "אשה" בעיניי, וגם... כי תמיד חשבתי שאני לא בדיוק כוס התה שלך, אז עוד יותר נגע ללבי שהיו לך מלים מלטפות בשבילי. זה מקסים בעיני (ואנא, אל תרגישי בכלל צורך להגיב לעניין כוס התה. זה בכלל לא חשוב). ורד מקסימה, כתבת לי דברים קולעים ביותר. אני גם יודעת שזהרי מתגעגע אלי, דיברנו על זה. אנחנו מדברים מלא, אבל התקשורת לא כוכבית כמו פעם. לפעמים כל אחד נסחף לדרמה הפרטית שלו, וקצת עסוק מידי בעצמו כדי להקשיב לשני באמת. אני לעתים מרגישה שפשוט אין לי כוח להיות קשובה לעוד מישהו חוץ מאלמה (שאליה, אני מאד קשובה, ממש במיטב הקשב שלי). אז איתו אני די עסוקה בשיט שלי, אנטנות די סגורות בסופו של דבר... נו שוין. והתקשורת בינינו היתה פנומן תמיד, כך שיש למה להשוות, וזה לא מעודד. דניאלוש, גם את קלטת אותי. כן, חסר לי הרבה דברים שמולאו ע"י העבודה שלי. קודם כל לצאת מהבית, לפגוש אנשים מקצועיים, לנהל שיחות שלא נוגעות לילדים/נשים. אני לא חסידת סמרטוטי בית, אז אני בכל אופן מתלבשת, גם כשאני בבית, וכשאני יוצאת, שזה רוב הימים, אני גם מתאפרת ומקפידה. אבל למשל בעבודה, הלבוש קצת אחר. יותר אלגנטי, "משרדי" אם תרצו. ואני אהבתי את זה. נעבור דרך הגירוי האינטלקטואלי לא-אקדמי (כלומר, לא גירוי לשם הגירוי, אלא כזה שמשרת מטרת רווח :-), ההישגים, החשיבה האנליטית, להרויח כסף (אוף, זה מוריד לי דימוי עצמי בטירוף). לאכול צהריים עסקיות עם חבר'ה מהעבודה או פגישות מקצועיות... הנוף העירוני, הפקקים (טוב, סתם). נהיגת הבוקר עם המוסיקה... מלא דברים. כן, העבודה היא ציר מרכזי בחיי, ואני ממש לא מתכוונת לוותר עליה. הלוואי שהיה לי לאן לחזור, אז דברים היו פשוטים בהרבה. אתן יודעות, חלק מכן בטח זוכרות את נסיבות פיטוריי ההריוניים והמאבק המוצלח. עכשיו אני מתחילה להבין, כמה אסור שמשרד העבודה יקל ראש בפיטורין כאלה. עם כל הכאוס של הלידה והאמהות הטריה, נראה לי כמעט בלתי אפשרי, או לפחות ממש קשה לאשה במצב כזה (אני) לחזור למעגל העבודה בזמן קצר/סביר. זה מאמץ ממש אדיר. וטלוש, תודה נשמה (תבואי שוב לזהר ביום רביעי?). ואחרונה חביבה מיכלי שלי. טוב נו, אין לי הרבה מה לומר. שהחכמה נשפכת ממך זה את יודעת, אבל על היופי שלך את יודעת? על הרכות והנשיות והנחמה הגדולה שאת מציעה? אז הנה, עכשיו את יודעת. אוהבת את כולכן בטירוף, אוריתה. תוכן התגובה: תגובות נוספות 10/8/2003  15:25 מתוקתי! - angel 10/8/2003  15:32 צפירת ארגעה וכמה עצות - נגה 10/8/2003  16:28 ניסיון - ניסיון 10/8/2003  16:30 ניסיון - ניסיון 10/8/2003  16:41 אנג'ל ונגה יקרות - אוריתה 10/8/2003  17:06 אוריתה, - הללי 10/8/2003  17:15 אוריתה יקרה שלי, - מיכל פ 10/8/2003  17:19 הללי יקרה, דברייך נגעו בי - אוריתה 10/8/2003  17:30 מיכלי, עשית לי דמעות - אוריתה 10/8/2003  17:59 אוריתה, - מיכל פ 10/8/2003  18:00 אוריתה יקרה - דניאלה 10/8/2003  18:10 סופר וומן ומולטיטסקינג - מי הגבר המאנייק שהמציא את המילים האלו... - זהר 10/8/2003  18:57 אוריתה נשמה - גילי אבישי 10/8/2003  19:51 אוריתה יקרה, קחי נשימה עמוקה... - נירה 10/8/2003  20:13 אוריתה יקרה, - ורד של שחר 10/8/2003  20:26 אוריתה מתוקה, - טלי א. 10/8/2003  21:22 אוריתה מותק, ההשראה שלי לשמי המקוון... - רוניתה 10/8/2003  21:31 רוניתה, היתה לי הרגשה שנכתוב במקביל - אוריתה 10/8/2003  21:42 אז זה מה שזה !! (זהירות ארוך) - אריאלה 10/8/2003  21:53 אילו דברים יפים כתבו לך, אני לוקחת קצת לעצמי - נועה 10/8/2003  21:58 יו אריאלה, גם לי עכשיו נפל האסימון שזו את! איזה כיף לי... - אוריתה 10/8/2003  22:00 אוריתה וכולן: לא רוצה להשבית שמחות אבל.. - נגה 10/8/2003  22:19 אוריתה מותק - כולם ליטפו - והנה הנבוט... - שרי 10/8/2003  22:21 נגה, איתגרת גם איתגרת (מחשבות בפנים) ונעה - אוריתה 10/8/2003  22:25 מזדהה ונתמכת - דידי2 10/8/2003  22:37 שרי יקרה לי כל כך - אוריתה 10/8/2003  22:44 וואו.. - ליאתיתי 10/8/2003  22:45 דידי, אכן תגלית: גם אימהות חושבות! - נגה 10/8/2003  22:47 אני קוראת וקוראת ומתחברת ומתנתקת - אפרת מ.מ 10/8/2003  22:54 אוריתה יקרה - לירון 10/8/2003  22:54 אני לא יודעת אם זה יעזור אבל - ד 10/8/2003  23:06 יו אריאלה! עכשיו אני על סף דמעות!ואוריתה - גילי אבישי 10/8/2003  23:07 למה האמהות מטלטלת וגם תגובה לאוריתה - מיכל פ 10/8/2003  23:12 ד', שלא יהיו לך אשליות, הפורום יותר ממכר מטלויזיה - נגה 10/8/2003  23:13 לא מאמינה- כתבתי הודעה ארוכה והיא נמחקה לי.... - שרי 10/8/2003  23:29 עצב ואובדן - אורית גודקאר, פסיכולוגית חינוכית מומחית 10/8/2003  23:57 לאוריתה (וגם לי) וגם לגילי - אריאלה 11/8/2003  09:53 ספר בעניין-המלצה - דידי2 11/8/2003  11:17 לד', וגם הודעה לכולכן - אורית גודקאר, פסיכולוגית חינוכית מומחית 11/8/2003  17:47 אוריתה, תודה שהעזת ופתחת את הדיון המדהים הזה שנוגע גם לי בקצוות חשופים - אורלי של ליאור 11/8/2003  19:13 הכל נכתב- וברגש, חכמה ועוצמות נפלאות. אני רק אוסיף - דרורית אמיתי-דרור 11/8/2003  22:21 יקרות שלי, מצטערת על התגובה המאוחרת. אני הולכת להיות קצרה גם עכשיו... - אוריתה 12/8/2003  20:12 אוריתה, אוריתה... - סאלוש 12/8/2003  23:03 מה אומר ומה אדבר - אוריתה 13/8/2003  21:52 אה, עוד דבר... לגבי עבודה - סאלוש

כל הזכויות שמורות לאמנות הלידה © יצירת קשר     תקנון ותנאי שימוש