|
16/8/2003 23:00
|
אוריתה
|
מאת:
|
|
יו, נשמות, רק עכשיו ראיתי שהגבתן
|
כותרת:
|
מקסימות! כן, מירב יקרה, להיות עם נשים זה באמת צורך (שלי לפחות), ולא האמנתי שכך יהיה. לפני הלידה זה נראה לי קצת דביק השבטיות הזו (אני די לא מתחברת ל"חבר'ה", לקבוצות, אז חשבתי שזה אותו הדבר). ועכשיו זה כל כך אחר, כל כך מתחבר לי שאני לא מאמינה. בכלל, הכל אחר. להיזכר בעצמי לפני הלידה מדברת על האחר כך זה מצחיק אותי עכשיו. טוב אתן מבינות, נכון?
ועניין המייל שלי בטיפול. התמיכה של בזק בינ"ל לא עונים, אינעל... ומחקנו כל מה שרק אפשר. איזה באסה להפסיד את האימיילים מכולכן! ואנג'ל יקרה, אני כל כך מצטערת שבגלל המיילבוקס שלי נדפקה לך ולי כזו הזדמנות... אני מתנחמת רק בעובדה שבטח להשתפכות עצמה היה איזה אפקט קתרזיסי עבורך (היה, נכון?). אוף, כל כך חבל. ורוניתה, כן, אני אולי קצת עולה על פני השטח. אולי... לא מאמינה שכל כך מהר, ולא רוצה לתלות בזה תקוות, אז אני זהירה. אבל אני מרגישה יותר טוב עכשיו (בואי נדבר ברגעים, אוקיי? עכשיו יותר טוב. מה יהיה מחר, אללה הוא אכבר). ואני אתקשר בסוף... אמרתי לך, קשה לי ככה, אבל בסוף אני אאזור אומץ ואתקשר ונדבר על זה.
תודה לכולכן, חכמות. אוריתה
|
תוכן התגובה:
|
תגובות נוספות
|