אין תחליף למגע האנושי. אני לא נתתי לה ללכת לעשות פיפי כי כשהיו צירים הייתי צריכה אותה בכל ציר. בצירים שהיא לא היתה כי יצאה לרגע היו כאבים באמת חזקים. כשהיא היתה וליוותה את הנשימה והתנועה באגן והכיווצים של הצירים, זה פשוט עובד. זה לא מבטל את הכאב כמו אפידורל אבל זה משאיר את הכל מאוד חי. גם את הכאב אבל גם את היכולות שלך לגלות שהגוף שלך יכול לעשות ולהתגבר כפי שלא הכרת אותו אף פעם. אני לא יודעת אם זה קיצוני אבל אני חושבת שבלי דולה (או אם הבן זוג שלך יכול למלא את התפקיד: מכיר מגע, נשימות, יכול לנתק את עצמו קצת מהחוויה הרגשית וכו), אז בלי זה, אני חושבת שקשה לעבור צירים לבד. אולי כי זה מה שאני מכירה אני יודעת גם על בנות שילדו בלי אפידורל ובלי עזרה. צריך לשאול גם אותן.
|
תוכן התגובה:
|