אנחנו גרים בבית דו-משפחתי. המשפחה הצמודה לנו הם משפחה בת 5 נפשות: הורים ו-3 ילדים: בני 11, 7, 1.5 .
כמעט מדי ערב עולות משם צעקות. לפעמים גם בחצות. הצעקות יכולות להיות "פשוטות" כמו: (האמא לילד) "לך מפה כבר! תעזוב אותי בשקט!" ועד: "חתיכת אפס! אני אהרוג אותך! הרסת לי את החיים!". לא נשמע שיש אלימות פיסית בבית, מצד שני קורה שהילדים פוצחים בבכי היסטרי. היתה תקופה שהם נהגו להוציא את הילד מחוץ לבית, כנראה כי עשה משהו ולא הרשו לו להיכנס.הוא עמד ליד הדלת, בכה והתחנן, ואחרי זמן קצר הוחזר הביתה. היום שמעתי את האם צועקת על הילד הקטן (שקצת התבכיין, כמנהג ילדים בני גילו): "אוף! נמאס כבר! מה אתה רוצה! תעזוב אותי בשקט! לך קצת לאבא שלך!".
בכל פעם שזה קורה, אני נמלאת כעס על ההורים, ורוצה לדפוק להם על הדלת, ולהזהיר. ברור לי שאין טעם לעשות את זה. אני גם מודעת לזה יותר כי זה קורה הרבה בדיוק כשאני מרדימה את הילד שלי, והרעש כל-כך חזק, ששומעים כל מילה (זה מעבר לקיר). כבר קרה שבני אמר: "אני לא רוצה את הקיר הזה".
לא נראה לי שעליי לדווח למישהו על מה שקורה כאן. אני מאמינה שההתנהגות שם היא לא רגילה, אבל יש סיפורים כ"כ יותר גרועים - שמי יסתכל על זה בכלל? האם יש לכן פתרון אחר?
|
תוכן התגובה:
|