גם לגבי הסיפור הראשון, אף שאיחלתי בהצלחה, אני עדיין לוקחת את דברי השכנה בערבון מוגבל, גם כי זה נשמע לי קצת מופרך ומנופח, ואולי יש לה איזה אינטרס "ללכלך" עליהם. (אם הבנות לא מבקרות סדיר בביה"ס אפשר גם לפנות לקצין ביקור סדיר במח' החינוך של העיריה) חובת דיווח עדיין אין כאן למיטב ידיעתי, זה כמובן לא יזיק. (אגב, לדעתי, גם עכשיו השכנה ממול תסתבך עם האבא, כי עדיין הוא יחשוב שהיא מעורבת בכך) בכל אופן, לפינוקיו, הצעתי לך היא לחיות את חיי משפחתך שלך, ולא של אחרים. גם אני אומרת לילדים שלי עופו לי מהעיניים ולא קרה שום דבר, הם לא ידברו ככה אל החברים שלהם בגן, כי הם מפרידים, והם גם יודעים שאת האהבה שאני מרעיפה עליהם אף אחד אחר לא מרעיף, אפשר לפעמים לשמוע צעקות מבית אחר, ולעשות את חשבון הנפש עם עצמכם פנימה ("תודה לאל שאצלנו לא מדברים כך" או "האם גם אני נשמעת כך לפעמים? זה נורא") לא תמיד תפקידנו "להציל" את הילדים של השכן, מה גם שאף פעם אנחנו לא רואים את התמונה המלאה. כל עוד לא ראית התעללות, תשאירי את האנרגיות שלך במקומות שבהם משפחתך צריכה אותם. מקווה שהובנתי.
|
תוכן התגובה:
|