4/9/2001 12:22
|
תותשדה
|
מאת:
|
אני באופן אישי הבטחתי לאישי לקרוא לו בעל רק אחרי שהוא יגמור לשלם עלי לאבא שלי...
|
כותרת:
|
ובמציאות אני נוקטת בגישתן של איריס ושל ריש וקוראת לו בשמו. בלי שמות תואר. כאן הוא נקרא האישלי או האיש שלי מתוך שמירה על פרטיותו וזכותו לא להחשף בשמו. אני דווקא מאמינה בכוחן של מילים,אם חיים ומוות ביד הלשון, אז בטח התיחסות רגילה ויומיומית שנובעת מתוך הקונוטציה .
לגבי ילד שני - כמו שאמרו כל הכותבות הנהדרות של הפורום הזה - לכי עם הלב והתחושות ולא עם הצריך והאומרים של הסביבה. לא שאני מאמינה שתצטערי על ילד נוסף עכשיו, אבל למה להתחיל אפילו הריון אם לא רוצים אותו ממש ממש מכל הלב? (כל עוד זה מבחירה), קחי את הזמן, תני לנסיך הקטן לשלוט בממלכה לבדו עוד זמן מה, זה חד פעמי ואחרי שיהיה לו אח או אחות אף פעם לא תהיה לו הבלבדיות הזאת שיש לו היום. בין הגדולה לאמצעית שלי יש ארבע שנים - הפרש נהדר מבחינתן - הגדולה עוזרת לאמצעית מספרת לה סיפורים מלבישה אותה (קצת כמו לשחק בבובה חיה) דואגת לה ועוזרת לה, והאמצעית מחזירה לה באהבה גדולה. הקטנה נולדה שנתיים אחרי האמצעית ואני מוצאת שקשה לי למצוא את הזמן לשתי הקטנות ושתיהן יוצאות מעט מקופחות יחסית למה שהגדולה קיבלה בגילן.
|
תוכן התגובה:
|
תגובות נוספות
|