היכולת שלך לנסח כך את התחושות שרובן כ"כ מוכרות, מדהימה אותי. את נשמעת מותשת מההריון ובצדק. אבל תהיי בטוחה שברגע שתראי את הגוזל הנולד, פתאום יחזור אליך כל הכוח שלך ותחזרי לעצמך ויהיה טוב. ויכול להיות שזה לא יהיה עוד חודש. אמרת שאת בשבוע 37? אני ילדתי בשבוע הזה (תינוק עכוזי בניתוח לאחר היפוך שלא הצליח, לאחר טיפול במוקסה שלא הצליח, ולאחר המון חרדות ויאוש, ולאחר לידת ילד ראשון קלה יחסית). מישהי פעם אמרה לי שתמיד התינוק השני לא מתהפך כי בהריון השני לא כ"כ מתייחסים לעובר כמו בהריון הראשון, כי יש את הילד הבכור שלא רוצים לקפח. היא אמרה לי תתייחסי להריון שלך באהבה, תדברי אל העובר, כמו בילד הראשון. היא אמרה שזה שהוא לא התהפך, זו הדרך של העובר לקבל את תשומת הלב עוד בעודו בבטן. אני לא יודעת אם היא צדקה או לא, ואם יש סטטיסטיקות לגבי עכוזים בהריון ראשון לעומת שני. בכל אופן, הרגשתי צורך לספר לך את זה כנקודה למחשבה. ההתייחסות שלי לעובר לא ממש עזרה לי להפכו, אבל שלך התהפך ואני מאושרת בשבילך על-כך. אני בטוחה שתדעי לאסוף את הכוחות ללידה ולאחריה. מאחלת לך לידה קלה ושתחזרי לעצמך במהירות. רק טוב, פז
|
תוכן התגובה:
|