|
21/2/2004 07:42
|
תמרה
|
מאת:
|
|
אני יקרה, איך שהשעה נהיית יותר נורמאלית
|
כותרת:
|
תתקשרי לדוריס, תתארי לה את הבעיה ותשאלי אם ערכת ה- SNS יכולה לעזור. זה בקבוק שאת תולה עם חוט על הצוואר שלך וממנו יוצאת צינורית דקה שאת מחברת עם פלסטר קטן ליד הפיטמה. הכוונה להצליח לתת לקטנה לשאוב בבת אחת את הפטמה שלך ביחד עם קצה הצינורית. דוריס תסביר יותר טוב ותגיד לך אם זה יכול לעזור. בקשר לבכי שלך אין לך אפילו מה להתנצל. אפילו אם לא היה שום קושי זה היה לגמרי נורמאלי לבכות וקל וחומר כאשר יש קשיים. בינתיים את עושה הכי טוב שאת יכולה וזה אומר לשאוב ולהתייעץ ולבכות. בהתחלה הבכי של הקטנים נורא מפחיד ומייאש ומבהיל ואין אומץ לכלום. אחרי שהיא שבעה ואת יודעת שהיא כבר לא רעבה למה שלא תנסי להיות איתה בפוזה של הנקה: לתת לנסות להתידד עם הפטמה שלך והריח שלי והריח של החלב אחרי שתנסי ללחוץ על השד שיצאו כמה טיפות חלב ותתני לה על השפתיים. חיבוקים וישיבה כזו איתה טוב לה בכל מקרה כי היא צריכה את החום שלך והריח שלך ותוך כדי גם תכיר יותר טוב את הטפמה. בנחת, בלי לחץ. כאילו שיש לך את כל הזמן והסבלנות שבעולם. תספרי מה קורה ואכן חוש הומור הוא נכס רציני בזמנים כאלו. אני מחייכת כשאני קוראת אותך. בהצלחה תמרה.
|
תוכן התגובה:
|
תגובות נוספות
|