|
21/2/2004 08:35
|
ד"ר ליבוביץ
|
מאת:
|
|
אנני, אני מאד מבינה את התסכול שלך
|
כותרת:
|
ואני נתקלת בהרבה מאד מקרים כמו שלך אצלי במרפאה.
הדבר הראשון שאני מציעה - לנסות להוציא את המתח והלחץ מהסיטואציה.
נסי משך שלושה ימים לוותר לחלוטין על נסיונות ההנקה. נסי שיהיה רק כיף ונעים לכום. תני לביתך מיד את בקבוק החלב השאוב כשהיא מראה סימני רעב, שאבי לאחר ההנקה, שימי אותה עליים לישון ולהתפנק כאשר היא שבעה.
שיווצר אצלה ואצלך קישור בין האכלה לכיף ורגיעה. וותרי על כל ה"מלחמות" והמאבקים סביב ההנקה. תני לה הזדמנות להריח וללקק את השד כשהיא שבעה ומרוצה. שזה יהיה לה מקום של כיף ונעים. לתינוקות זכרון קצר, והיא תשכח את הבכי סביב נסיונות ההנקה, ובהדרגה תוכל לנסות יותר ויותר לינוק. כמובן בעזרת יועצת ההנקה, אם כי יש לא מעט אמהות בטיפולי שזה פשוט הלך יום אחד אצלן לבד בבית, לאחר הדרכה אצלי.
היו לי הרבה מאד תינוקות במרפאה שלקח כמה שבועות, ואפילו חודשיים שלושה עד שהם התחילו לינוק. מה שהיה חשוב ביותר היה שהאמא המשיכה לשאוב, והיה חלב בשד. כל עוד יש חלב, יש סיכוי טוב מאד שהיא תתחיל לינוק.
אבל בשלב זה של התסכול שלך ושלה - עשי כמה ימים הפסקה בנסיונות ההנקה שאינם יעילים כרגע, ורק מקשים עלייך ועליה - כל פעם שלא הולך את מרגישה שנכשלת, וכל פעם שלא הולך זה מחזק אצלה את התסכול וחוסר הרצון לנסות.
זה באופן כללי - אפשרי לעצמך קצת מנוחה ושלווה.
בהצלחה!
ד"ר ליבוביץ
מנהלת המרכז הרפואי להנקה, אודים
|
תוכן התגובה:
|
תגובות נוספות
|
