אבל מניסיוני, שגדלה במשפחה וואחד פמיניסטית אבל בסביבה שמרנית, קבעונות חברתיים כמו סטריאוטיפים מגדריים או אפליית נשים הם כל-כך חזקים ומתוגברים מכל-כך הרבה פינות וזוויות, כך שהמאבק בהם צריך להיות אקטיבי.
רוב הסיכויים, וזה מה שכל-כך כואב, שילדה הגדלה היום תמשיך ותתקל ביחס מפלה במסגרות השונות שבהם תעבור. המשפחה אמורה לתת לה בסיס חזק להתמודד עם זה, וזה עצוב מאוד אם המשפחה המורחבת תקלקל.
אני תמיד מאמינה בדיבורים, בתקשורת וביכולת לשנות. אבל לא חייבים לשכנע אותם בצדקת הדרך, מספיק להסביר להם איך אנחנו רוצים שיתיחסו לילדנו (אגב, לכן הכסף פחות משנה מהיחס הכללי, אם כי מעליב כמובן). בדיוק כמו שלא ניתן לסבא ולסבתא להאכיל אותם זבל לפני גיל חצי שנה, או לתת להם לבכות כי ככה היה מקובל בזמנם, כך לא סביר לתת להם ליישם את השקפת עולמם השמרנית על היחס המגדרי לילדים. נכון, זה אתגר קשה, אבל חובה לנסות.
|
תוכן התגובה:
|