23/12/2001 10:45
|
הדס
|
מאת:
|
אני חולפת שוב ושוב על פני הודעתך, וצמרמורת אוחזת בי
|
כותרת:
|
לקח לי גם לא מעט זמן עד שבכלל אזרתי אומץ להגיב. איך מגיבים? איך בכלל מתמודדים עם הסיטואציה הקשה של הכפיתה? אני מנסה לדמיין וראשי נע מצד לצד (אולי כפי שעשית את?) בנסיון להשתחרר מהכבלים הדמיוניים... אני מאחלת לך חוזק והמשך אמהות נהדרת שאולי תכהה במעט את הכאב של הסכין...
|
תוכן התגובה:
|
תגובות נוספות
|