|
13/4/2005 13:13
|
דורית
|
מאת:
|
|
דבורי היקרה והאמיצה - לא יכולה שלא לצטט את מילותיו של אהוד מנור ז"ל..."זו ילדותי השנייה"
|
כותרת:
|
מאז הפוסט הנוראי, הראשון, שחבט בי לפני שנתיים, אני חוקרת ושואלת וכותבת בלי הפסקה על כל נושא ההתמודדות שלנו כנשים עם התקופה שלאחר הלידה (פתחתי כאן דיון ביום ו' האחרון עמ' 2967 ו-2969אולי תמצאי זאת מעניין) - ומקווה להוציא הכל בספר.
שוב ושוב אני נתקתלת בכך, שמרביתנו הנשים אכן חוות משהו מילדותן, נושאים, דפוסים, תגובות, סיפורים שנשארו פתוחים. החדשות הטובות הן שדרך ילדינו נוכל לעשות את התיקון המבורך ולצאת לדרך חדשה (הדגש הוא דרך ילדינו לא על גבם כפי שקורה לרב).
בגלל זה חשוב לדבר, לבטא את הכאב החוצה, אין במה להתבייש, זה קורה לרבות רבות מסביבנו - יותר מכפי שתוכלי לשער.
יישר כח. אשמח לשמוע ממך במייל שלי.
|
תוכן התגובה:
|
תגובות נוספות
|