אצלנו זה ההיפך, הוא אומר לי שהוא היה רוצה שאני אהיה כולי מלאת הערצה כלפיו, אבל מה לעשות, אני אוהבת אותו עד לב שמיים (כמו שבני האמצעי אומר) אבל מכאן ועד להערצה...
לעומת זאת, הוא אומר שהוא מעריץ אותי, ואני בתקופה שלא ממש אוהבת את עצמי, ולכן כשהוא אומר לי את זה, אני ישר שואלת, מה יש להעריץ ? והוא עונה: "את כולך".
לדעתי, הערצה, זה מונח של סגידה, אני לא רוצה שיסגדו לי, אני לא חושבת שצריך לסגוד לאף אחד, אני חושבת שאהבה זה יפה והערצה מלחיצה.
זאת לפחות דעתי.
|
תוכן התגובה:
|