|
19/6/2005 19:41
|
annat
|
מאת:
|
|
דבי - ניסיתי, לא הבין... לא נורא, הוא דיבר איתו בטלפון כמה פעמים ותכף הוא חוזר, וסאלוש
|
כותרת:
|
מאוד אהבתי לקרוא את מילותיך, וגם התחברתי אליהן. אני מסכימה שכשהצער הוא מחוייב המציאות והגורם לו עובדה קיימת, זה טוב ובריא שהוא בא לידי ביטוי ולא מודחק ומושתק. ובאמת הצעתי לאלעד עוגיה רק כשהרגשתי שהוא כבר "בכה דיו", שהוא מתקשה לצאת מההסטריה וסובל מעצם הבכי. נשאלת השאלה ביחס לגרימה של מוקד העצב באופן וולנטארי, היינו: נסיעת ההורים בלי הילד... הבעיה היא שכל זמן שהוא קטן ולא מבין מה ]פירוש אבא יחזור ביום ראשון, איך נשאיר אותו בלי אבא ובלי אמא???
|
תוכן התגובה:
|
תגובות נוספות
|