מצד אחד שמחה מאוד, כמובן. מצד שני- תיכננו הפרש קצת יותר גדול בין השני לשלישי ואני מרגישה שלהריון הזה נזרקתי כשאני ממש לא מוכנה.
בשניים הקודמים כבר כל-כך רציתי להיות בהריון ונהניתי אח"כ מכל רגע בהריון.
הפעם אין לי כח לבטן הגדולה וכל הזמן בא לי להוציא אותו כבר החוצה, למרות שיש עוד 3 חודשים... אני חוששת שגם כשהוא כבר יצא לא יהיה יותר קל (ואז ארצה בטח שיכנס בחזרה... (; )
ההריון דווקא עובר עלי בקלי-קלות, כמו השניים הקודמים- ללא כל תופעות לוואי. אז מה קורה פה?!
למרות שמאוד-מאוד רציתי את השלישי, אני מרגישה (למרבה הפתעתי) שההריון הזה נכפה עלי (וממש לא עברו עלי כל הרהורי הפלה).
בקיצור- כולנו באותה קלחת. גם לי יש יסורי מצפון כלפי הרך הקטן שטרם נולד וכבר זוכה ליחס כל-כך לא הוגן. דרך אגב, אצלי מדובר בבן שלישי, כשמאוד רציתי כבר בת (אם כי לא נראה לי שיש קשר לרגשות השליליים).
מה יהיה?!
מקווה שאחרי הלידה יהיה יותר טוב.
|
תוכן התגובה:
|
