|
26/6/2005 14:08
|
imassia
|
מאת:
|
|
ילדנו את הילדים שלנו בשבילנו
|
כותרת:
|
למה ההורים שלנו חייבים לעבור את זה בעצמם שוב? שלא תבינו לא נכון - אצלי 2 הצדדים עוזרים ככל יכולתם ואנחנו פעמיים בשבוע נמצאים אצל כל אחד. אבל זה נבע ממני. אני באתי אליהם פעמיים בשבוע מאז שהילדים נולדו. לא ביקשתי עזרה, אבל גם לא ציפו ממני שאעזור להם באירוח שלי ושל הילדים. יותר מפעם אחת הסבירו לי שיש להם את החיים שלהם, ובלי קשר הם כבר מבוגרים וקשה להם כל עניין הטיפול. אבל הם מכירים אותם ואוהבים אותם. אם אני לא נמצאת לטפל בילדים בטח יושיבו אותם מול הטלויזיה. אבל כשאני כן נמצאת אז הם משחקים איתי ומדי פעם רצים לסבא-סבתא לבקש משהו. ופעם ב... סבא לוקח אותם לגן השעשועים וסבתא מלמדת אותם לעדור בגינה. לא ביקשתי שיעזרו והם הצהירו שלא יעזרו אבל כיון שאני שם רק באה להיות ולשחק נוצר קשר. בקיצור - אל תצפי לעזרה, אל תצפי שיאהבו - סה"כ גם לנו ההורים לוקח זמן להתחבר באמת ולאהוב במלוא מובן המילה. בהתחלה זה בעיקר קשה ומתסכל. תני להם להנות מנוכחות הילדים בלי מחויבות - הם את חובותיהם כבר שילמו.
|
תוכן התגובה:
|
תגובות נוספות
|