|
26/6/2005 22:22
|
אירנה
|
מאת:
|
|
ואת בעצמך - האם את באמת היית רוצה שסבים וסבתות כאלה יעזרו לך?
|
כותרת:
|
אנחנו גם מגדלים שני ילדים ללא עזרה. בת שנה וחצי ובן חודש. אולי בגלל שאני כבר מהתחלה ידעתי שלא אקבל עזרה - אז כבר לא היו לי ציפיות החמים שלי הם בדיוק כפי שכתבו כאן :סבתא דודה וסבא דוד.
אפילו כשחמי פוגש את הבת שלי - מה הוא אומר לה? "בואי לדוד!". את קולטת? סבא עצמו קורא לעצמו "דוד". אז אם הוא רואה את זה ככה- למה שאני אתעקש לחלום על מציאות אחרת?
מה שאני רוצה להגיד - שלפעמים שווה שלא יהיו פגישות כאלה שרק מאכזבות בכל פעם מחדש. תבדקי היטב - האם באמת היית רוצה שהילדים שלך יהיו תחת השגחה של החמים שלך? אולי לא כדאי לסמוך אליהם בכל מה שקשור לטיפול בילדים? ואיך בכלל אפשר לסמוך על מישהו שלא מעניין לעזור לך?
תחשבי גם - שהם אנשים מבוגרים, לא תמיד זוכרים איך עושים את זה ואת זה, איך משחקים עם הילד וכו". אז בואי נגיד שלהקריא להם סיפור הם כן יכולים, אבל מעבר לכך - האם באמת היית מוסרת את ילדיך לכמה שעות של השגחת מבוגר כזה? אני סקפטית.
ולגבי הפן הרגשי - כאן הכל הרבה יותר מורכב, אך בסופו של דבר אפשר לסכם את זה בשורה אחת: ילדים מרגישים מי אוהב אותם ומי לא. אז הם בטח ירגישו קרירות מסויימת מצד בסים. אם כך - שוב פעם אין טעם בקשר רגשי קר . זו דעתי.
|
תוכן התגובה:
|
תגובות נוספות
|
