|
19/9/2006 15:03
|
רונה
|
מאת:
|
|
אהמממ
|
כותרת:
|
אני מראש מזהירה אותך שאולי לא תאהבי את הנאמר בהמשך אבל קחי בחשבון שזה מתוך דאגה לביתך בלבד ולא מתוך רצון לפגוע. צר לי, אבל ילדתך בת השנה לא קיבלה ממך את מה שהיא צריכה. היא צריכה תהליך הסתגלות ארוך והדרגתי לגן החדש ואת עשית בדיוק ההיפך- מהיום הראשון הלכת והשארת אותה בוכה. בום.מקום חדש גן חדש בית חדש ילדים חדשים ....ערערת את כל עולמה. היית צריכה להתחיל בביקורים קצרים יחד איתה (את או אבא או אפילו סבתא אם העבדוה לא מאפשרת) אח"כ להגיע לגן יוםראשון שעתיים איתה יום שני שלוש שעות,יום שלישי ארבע, עד שאת מזהה שהיא מוכנה ומרגישה בטוחה עם אחת מנשות הצוות שהיא יוצרת קשר איתה והיא לא אדם זרעבורה.רק אז להתחיל לעזוב בהתחלה לשעה אח"כ לכמה שעות... הדרגתיות. ככה.. בגיל שנה יש ילדים שצריכים שבוע יש כאלה שתוך יומיים... אני לא מאמינה בבום טרח וילא לגן. יש לי ילד בן שלוש וחצי שבתחילת השנה הזו אני הייתי האמא היחידה איתו בגן כל יום עש אחת במשך שלושה ימים. בן שלוש וחצי. גיל שנה זה חרדות נטישה וופחד מזרים ועוד כל מיני... המלצתי? תתחילי עכשיו את התהליך מההתחלה קחי כמה בקרים איתה בגן ובמאמץ משפחתי משותף תעזרו לה להסתגל כראוי. בהצלחה שנה טובה רונה
|
תוכן התגובה:
|
תגובות נוספות
|