|
19/9/2006 22:26
|
אסנת
|
מאת:
|
|
לילך יקרה
|
כותרת:
|
קודם כל, לבי איתך. בוודאי לא קל לך לראות את בתך במצוקה. לא קל גם במצב כזה להתחיל עבודה חדשה ולהתרגל למקום חדש. מה אני אגיד לך, לא פשוט...
לא סיפרת שום דבר על הגן. איך התרשמת ממנו? כמה ילדים? כמה מטפלות? אלולא היה לך את האילוץ של העבודה החדשה והצורך להכניס אותה למסגרת, האם עדיין היית רושמת אותה לגן הזה? גם לא סיפרת על תהליך ההסתגלות שלה בגן הקודם.
אין ספק שהיא במצוקה. השאלה מה עושים. לפי דעתי הדבר הראשון הוא לנסות ללמוד מה קורה בגן. אולי באמת יש בעיה בגן? אולי היא קטנה מדי בשביל הגן הזה? אני הייתי מציעה לעשות כמה "ימים קצרים" בהם תשהו איתה בגן. את או בעלך או הסבתא, בעיקר כדי להתבונן במה שמתרחש שם. אם החלטתם שהגן טוב אז באמת לנסות לרכך את ההסתגלות. לראות לאיזה מטפלת היא יותר מתחברת, ולהפרד כשהיא עם המטפלת הזאת. ואם היא תתמיד בהתנגדותה לשקול אופציה אחרת, כמו מטפלת, אם מתאפשר לכם. סך הכל מדובר בילדה קטנטונת, ממש תינוקת. אין לה דרך אחרת לבטא את הקושי שלה מלבד בכי, וצריך לכבד את זה. מקווה שהכל יסתדר, גם לכם וגם לה.
|
תוכן התגובה:
|
תגובות נוספות
|